אלוקציה וקוץ בה

מאת: גדעון  ארמן

ביטוח אחריות נושאי משרה, שכל השנים יצרו לו תדמית של משהו מיוחד. משהו שרק  מומחים מתי מעט יודעים איך לטפל בו. עד כי עד היום השפה בה מתנהלים ביטוחים אלה היא בד”כ באנגלית. סנוביות במיטבה.

תחת מסווה הסנוביות הזאת, הכניס הביטוח הזה לתחום כמה דברים מאד מרגיזים, כמו, הדרישה שלא רק שהתביעה תוגש לראשונה נגד המבוטח בתקופת הביטוח, אלא גם שהיא תוגש למבטח בתוך תקופת הביטוח. מצב בו לכאורה אם המבוטח לא הספיק להעביר את ההודעה למבטח טרם סיום הביטוח לא יהיה לאירוע כיסוי. זה לא רק שלא יהיה לו כיסוי בפוליסה, גם בפוליסה המתחדשת לא יהיה לו כיסוי שכן בפוליסה החדשה אחד החריגים הראשונים מדבר על מקרים שהיו ידועים למבוטח טרם קרות מקרה הביטוח.   בנושא זה דנתי בהרחבה בעבר במאמרים שכתבתי לעניין “ביטוח אחריות מקצועית” ועל “בסיס הגשת תביעה”, שכן בשלב מאוחר יותר אומצה גישה זו גם לביטוחי חבויות נוספים. נושא אחר שכבר דנתי בו העבר הוא הקביעה החד צדדית של המבטחים שהוצאות של 20% הם ההוצאות הסבירות שאליהם התכוון המחוקק שקבע שהוצאות סבירות ישולמו אף מעבר לגבול האחריות הנקוב בפוליסה. האמנם כך?

הפעם אני מבקש להעלות שני עיוותים נוספים שנוצרו במסגרת פוליסה זו ואשר פוגעים במבוטחים ובהגיון הישר. הנושא הראשון הוא ההשתתפות העצמית. כולנו יודעים וכך גם מוצגים לנו הדברים וכך אף מצויין בד”כ ברשימה. ההשתתפות העצמית אמורה לחול על השיפוי שנעשה על ידי החברה בלבד ולא על נושא המשרה עצמו. אבל ראה זה פלא, גם כאשר התביעה מוגשת נגד הנושא משרה ואין הסכם שיפוי עם החברה גם אז מקוזזת ההשתתפות העצמית. וזאת הכיצד? זאת משום שבסעיף ההשתתפות העצמית בגוף הפוליסה נקבע שההשתתפות תחול אמנם על החברה ולא על נושא המשרה, אולם שם גם נקבע שההשתתפות תחול בכל מקרה בו חייבת החברה ו/או יכולה החברה לשפות את נושא המשרה. הבעייתיות היא ב”יכולה”. למעשה כמעט בכל מצב החברה אם תבחר בכך יכולה לשפות את נושא המשרה, לכן תמיד תחול ההשתתפות העצמית. וזאת, כאשר יש לזכור, שהחברה רכשה את הביטוח הזה עבור נושאי המשרה כדי שלא תצטרך לשפות אותם אלא שהשיפוי יבוא מצד המבטח שעבור כך קיבל את הפרמיה שהיא בהחלט יפה בענף זה. כלומר, למרות שכתוב שאין השתתפות עצמית, יש השתתפות עצמית בכל תביעה תחת פוליסה זו. הרווח הוא אך ורק בכך שבכל מקרה תחול רק השתתפות עצמית אחת. לטעמי קיים פתח לפרשנות  של סתירה בין האמור ברשימה בעניין זה לבין האמור בסעיף שבגוף הפוליסה ובמיוחד בהתייחס להבנת הצדדים. אבל אני משאיר זאת בצריך עיון.

נושא שני והוא החמור ביותר לדעתי הוא ה”אלוקציה” או במילים פשוטות חלוקת ההוצאות בין הצדדים השונים לתביעה. כידוע במחוזותינו, עורכי דין כאשר הם מגישים תביעה הם מגישים אותה נגד כל מה שזז בסביבה, שיהיה. לכן גם, בכל תביעה שמוגשת נגד נושאי משרה של חברה היא מוגשת במקביל גם נגד החברה עצמה. כאן, מתעוררת הבעיה. ביטוח אחריות נושאי משרה כשמו כן הוא, מכסה אך ורק את נושאי המשרה. הוא אינו מכסה ואינו אמור לכסות את החברה עצמה. כאשר מוגשת התביעה מטבע הדברים ממנים המבוטחים עו”ד אחד שייצג את כולם. אלא שאז מתחילה מלחמת האלוקציה. כלומר, איזה חלק מההוצאות ייוחס להגנת נושא המשרה (חלק המכוסה על פי הפוליסה) ואיזה ייוחס לחברה (חלק שאינו מכוסה על ידי הפוליסה). בד”כ ומהפרקטיקה, המבטח ממנה עו”ד מטעמו כמאין משקיף ואותו עו”ד בד”כ יתנה את הכיסוי בהגעה לאלוקציה מוסכמת. מטבע הדברים, ישאף המבטח להטיל את המירב על החברה ואילו המבוטח ישאף שהמירב יוטל על נושאי המשרה. המו”מ מתנהל בד”כ בין ב”כ המבטחים לבין ב”כ המבוטחים אשר הוא אמנם מומחה גדול בטיפול בתביעות מסוג זה אבל לא תמיד ביטוח גם הוא בתחום התמחותו. נתקלתי כבר במצב שבו ב”כ החברה וב”כ המבוטח הסכימו על אלוקציה של 25% על נושאי המשרה ו- 75% על חברה. המשמעות הייתה כמובן שלמרות שהתביעה נדחתה, ההוצאות שהיו גבוהות (זה מצב מאד רווח בתביעות בתחום זה, ובמיוחד בתביעות ייצוגיות או נגזרות)  המבוטחים לא קיבלו כל החזר שכן ההשתתפות העצמית (למרות שלא חלה על החברה חובת שיפוי) היתה גבוה מ- 25% מההוצאות.

נושא האלוקציה ונושא ההשתתפות העצמית חייבים למצוא את פתרונם. הפתרון למיטב הבנתי מתבטא בשלושה שינויים נדרשים:

  1. בהגדרת ההשתתפות העצמית יש לבטל את המצב שבו החברה “רשאית או יכולה” לשפות את נושאי המשרה, ולהשאיר רק את המצב בו היא חייבת לעשות זאת אם על פי דין או על פי הסכם בכתב שנחתם טרם קרות מקרה הביטוח (מה שקרוי הסכם שיפוי).
  2. להרחיב את הפוליסה לכלול כיסוי להוצאות של החברה בתביעה אשר מוגשת נגדה ביחד עם תביעה שמוגשת נגד נושאי המשרה. יש לקבוע גבול אחריות להרחבה זו בסכום סביר של לא פחות מ-250000$.
  3. יש לקבוע בפוליסה בצורה מפורשת וחד משמעית אלוקציה ברורה ומוסכמת מראש שבה חלקו של נושא המשרה לא יפחת מ- 50%.

 

החברות כמובן, מתנגדות לכך בצורה גורפת ומעמידות בונקר חזק נגד כל שינוי כאמור וניתן להבינן. אבל אם נעמוד על דעתנו ונדרוש לקבל התניות אלה שהן נכונות וצודקות תמצאנה חברות הביטוח את הדרך לתת זאת ואף להציג זאת כהישג מדהים שהשיגו למען מבוטחיהן. והראשונה שתעשה זאת תזכה בגדול.