האם גם לאינסטלטור, מתאים ביטוח אחריות מקצועית?

מאת: גדעון ארמן, מנכ”ל  ” ארמן יועצים – ניהול סיכונים “

הוא בעל מקצוע, הוא עלול לגרום נזק לצד ג’ במהלך עבודתו, או במהלך מתן השרות וכמעט תמיד ניתן יהיה לטעון שזה נבע מרשלנות מקצועית ( וכך גם נעשה לא פעם על ידי מח’ התביעות של המבטח במטרה לדחות תביעה ). אם במהלך התקנת אסלה,האסלה נשברה ורסיס ממנה פגע בעינו של צד שלישי, תמיד ניתן יהיה לטעון שמדובר ברשלנות מקצועית, שכן אינסטלטור מקצועי או מיומן היה פועל כך שזה לא יקרה. מכאן, קצרה הדרך למסקנה שהאינסטלטור  שלנו חשוף לתביעות של רשלנות מקצועית ויש לכן לתת לו פתרון ביטוחי לחשיפה זאת.

 

הבה נבחן מה הפתרונות שמעמיד ענף הביטוח לבעיותיו של האינסטלטור.

 

  1. הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית.

     פוליסה זו נחשבת לאחת הפוליסות הרחבות ביותר בענף הביטוח, אם לא הרחבה  

     ביותר. זו פוליסה שמכסה גם נזק פיזי לרכוש, גם נזק פיזי לגוף וגם נזק פיננסי טהור. אף

     אחת מהפוליסות המקובלות האחרות בתחום החבויות אינה רחבה כל כך.  הפוליסה

     לביטוח אחריות כלפי צד שלישי והפוליסה לביטוח אחריות המוצר מכסות רק נזק פיזי

     לגוף או לרכוש. פוליסת חבות מעבידים מכסה אך ורק נזק פיזי לגוף, ופוליסת אחריות

     מנהלים ונושאי משרה מכסה רק נזק פיננסי.

    אם נעבור על חריגיה, נמצא שהם מצומצמים ושונים מאד יחסית לביטוחי החבויות    

    האחרים. אנו מוצאים כאן חריגים שהם מיוחדים לפוליסה זו, כמו: אבדן מסמכים, הוצאת

    דיבה, אובדן כספים, ערבויות, מעילה באימון, מעשה במתכוון ועוד. מצד שני חסר כאן

    חריג מאד חשוב ורלוונטי: ” מוצר שיוצר טופל תוקן …..”. מבחינת המבטח, זה החריג

    החשוב ביותר לענין ביטוח האינסטלטור,  כיסוי שהוא יכול לרכוש במסגרת הפוליסה

    לביטוח אחריות המוצר.

    לכאורה עם כך, אפשר לוותר על ביטוח חבות מוצר ולקנות עבורו רק ביטוח אחריות

    מקצועית, שכן בהעדר חריג מוצר, היא תכסה גם נזק שנגרם עקב פגם במוצר ( שזה

    וודאי רשלנות מקצועית ) וגם אם האירוע אירע לאחר שהמוצר יצא מחזקתו של המבוטח.

    (וזה בדיוק מה שמכוסה בביטוח אחריות מוצר).

    אם כך, נשאלת השאלה, האם באמת מוכנים המבטחים למכור ביטוח זה לכסוי החבויות

    של כל בעל מקצוע ובכל תחום?

    התשובה היא כמובן, לא. הפוליסה הזאת לא מיועדת לכל בעל מקצוע בכל תחום שהוא .

    הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית נוסחה ויועדה מאז ומעולם לתחום מאד מסויים של

    מקצועות, ולכן היא נוסחה כפי שנוסחה, ולכן אנו מוצאים בה את מבנה החריגים שמיוחד,

    שמתאים לסוג זה של מקצועות. המקצועות בהם מדובר, הם המקצועות המוגדרים אצלנו

    מקצועות צוארון לבן, או מקצועות חופשיים, כמו: עורכי דין, רואי חשבון, רופאים, 

    מהנדסים, ארכיטקטים, מתווכי נדל”ן וכד’.

    בהנחיות החיתום של מבטח המשנה הגדול בעולם ה”מיוניק רי”, לביטוח אחריות

    מקצועית הם מגדירים מהו מקצוע הניתן לביטוח תחת הפוליסה.

    לפי הגדרתם, אלה מקצועות שמאופיינים ע”י:

  1. צורך ודרישה  בולטים,של כישורים ועבודה מחשבתית, מנטלית ואינטלקטואלית.
  2. הם מבוססים על לימודים גבוהים ותקופת הכשרה ארוכה.
  3. יש לגביהם, קודים מוגדרים לגבי אחריותם המקצועית, לגבי תחומי פעילותם,

        התנהגותם וכן קיימים כללי אתיקה לגביהם.

   המיוניק רי מפריד לצורך הדיון בין “PROFESSIONS  ” מקצועות אשר הם ברי ביטוח

   תחת פוליסה זו, כפי שהוגדרו לעיל, לבין ” OCCUPATIONS ” עיסוקים שאינם ברי

   ביטוח תחת פוליסה זו, כגון: בעלי מלאכה, מכונאים, טכנאים, ספרים וכד’ אשר מבצעים

   עבודת כפיים על מוצרים או רכוש מוחשיים.  עיסוקים אשר צריכים למצוא את הפתרון

   לחשיפה שלהם במסגרת ביטוח אחריות כלפי צבור וביטוח חבות המוצר.

 

     אין ספק שהאינסטלטור נופל תחת ההגדרה של  “OCCUPATION” וככזה אינו מיועד

     לכיסוי תחת הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית.

 

  1. הפוליסה לביטוח חבות המוצר.

     פוליסה זו באה לתת כסוי לתביעות אשר תוגשנה נגד המבוטח בגין פגם במוצר אשר

     יוצר ו/או תוקן ו/או הורכב ו/או שופץ וכו’, על ידי המבוטח.

     המוצר, לצורך הפוליסה מוגדר ברשימה, ולענין המבוטח שלנו המוצר הוא מערכת

     האינסטלציה עליה הוא עובד.

     לכאורה זה יכול להיות הפתרון עבור האינסטלטור שלנו. שכן, נזק שנגרם עקב תיקון לקוי   

     יכול להיות מכוסה כאן. אולם הפוליסה מכסה אך ורק מקרים שקורים לאחר שהמוצר יצא

     מחזקתו של המבוטח. אם הנזק ארע בעת שהאינסטלטור ביצע את העבודה הפוליסה לא

     תכסה את הארוע.

     אם כן, פוליסה זו נותנת פתרון חלקי לבעיה, לאותם מקרים שקורים לאחר שהמבוטח       

     סיים את עבודתו ועזב את המקום, אולם ארוע שיקרה כאשר האינסטלטור עובד במקום

     לא יהיה מכוסה תחת פוליסה זו.

 

  1. הפוליסה לביטוח אחריות כלפי צד שלישי.

     פוליסה זו מכסה תביעות בגין נזקים פיזיים לגוף או לרכוש שיגרמו לצד שלישי עקב

     רשלנותו של המבוטח. בפוליסה אנו מוצעים שני חריגים רלוונטיים לעניננו. הראשון הוא

     חריג אחריות מוצר, אשר מחריג כסוי לנזק שיגרם עקב מוצר שיוצר , תוקן,טופל וכו’ ע”י

     המבוטח אך זאת לאחר שיצא מחזקתו של המבוטח. כלומר בנקודה זו יש לנו כסוי  

     משלים לכסוי של הפוליסה לביטוח אחריות המוצר. האחרונה מכסה לאחר שהמוצר יצא

     מחזקת המבוטח והשניה מכסה כל עוד המוצר מצוי בחזקתו של המבוטח.

     לכאורה, אם כן, נפתרה הבעיה, ביטוח צד שלישי יכסה אותו בעת ביצוע העבודה, וביטוח

     חבות מוצר יכסה אותו לאחר שעזב את המקום.  אולם אין זה כך, שכן, קיים חריג נוסף

     רלוונטי אשר קובע שהפוליסה אינה מכסה “אחריות מקצועית”, כך סתם, ללא הסבר או

     פרשנות. והרי בפתיח כבר צייננו שלגבי כמעט כל נזק, שיגרם על ידי  האינסטלטור

     במהלך עבודתו ניתן לטעון שזו רשלנות מקצועית.

     ובכן, יש כאן סתירה, שעלינו לנסות וליישב.

     אחד המשתנים העקריים בקביעת הפרמיה לביטוח צד שלישי היא מהות עיסוקו של

     המבוטח, כאשר מי שמבצע עבודות חוץ נחשב לסיכון גבוה. כלומר, הפוליסה לוקחת

     בחשבון כיסוי לסיכונים שנובעים מעיסוקו של המבוטח, ומכאן יש להניח שהכוונה היא

     לכסות גם חבות האינסטלטור בעת ביצוע העבודה.  גם הניסוח של חריג המוצר,  שנכנס

     לתוקף רק לאחר יציאת המוצר מחזקתו מחזק מסקנה זו.

     גם בהנחיות החיתום של ה”מיוניק רי”, כפי שכבר ראינו, הם במפורש מפנים את בעל

     המלאכה למצוא את הפתרון לחבויותיו המקצועיות במסגרת ביטוח צד ג’ וביטוחי חבות

     מוצר.  אם כך איך פותרים את הבעיה שיוצר החריג הגורף של אחריות מקצועית, או איך

     עלינו לפרשו.

     לצורך השוואה, בדקתי את נוסח הפוליסה לביטוח צד שלישי של הלוידס (2478NMA ) ,

     שם בהגדרת הכיסוי נקבע במפורש, שהפוליסה מכסה נזק שנגרם במהלך עיסוקו ו/או

     ביצוע עבודתו של המבוטח, יש בה חריג מוצר לקוי  בנוסח דומה למקובל אצלנו, ואין בה    

     כלל חריג של אחריות מקצועית.

      גם בנוסח של המיוניק רי, לא מצאתי חריג גורף של אחריות מקצועית. קיים חריג

      אחריות מקצועית אשר מנוסח כך: ”  any remedial professional or other advice or service or treatment given, administered or omitted by the insured”              

      לפי הגדרה זו ניתן להבין שהכוונה לאותם מקצועות אשר עבורם נוסחה הפוליסה

      לביטוח אחריות מקצועית, כפי שכבר הצגתי בסעיף 1 לעיל. וכדי לחזק טענה זו, מצוין

      בהנחיות החיום של המיוניק רי כי הכיסוי מיועד בין השאר גם לקבלנים, קטנים וגדולים,

      יצרנים מתקינים וכד’.

 

המסקנה אם כן, היא שהפתרון לצרותיו של האינסטלטור, ולענין זה כל בעל מלאכה, יצרן,

קבלן וכד’ הוא במערך פוליסות של ביטוח צד שלישי וביטוח חבות מוצר. הראשונה מכסה אותו בזמן הייצור, או התיקון, או ההתקנה וכו’, ואילו השניה מכסה אותו לאחר שהייצור או התיקון או ההתקנה וכו’ הסתיימו והמוצר יצא מחזקתו.

אבל חייבים לזכור שחריג “אחריות מקצועית” המופיע בביטוח צד שלישי, יש לפרשו כך שהוא מתיחס אך ורק לאותם מקצועות אשר ניתנים לביטוח במסגרת ביטוח אחריות מקצועית, כלומר מקצועות כפי שהוגדרו במסגרת סעיף 1 לעיל.

 

אין לי ספק שזו היא כוונת המנסחים של הפוליסות המקובלות בשוק. ופרשנות מילולית שניתנת לא פעם לחריג הנ”ל במטרה לנסות לדחות תביעות על פי הפוליסה איננה במקומה, והיא שיצרה את הדרישה לרכישת ביטוח אחריות מקצועית גם לעיסוקים שאינם מתאימים לפוליסה לביטוח אחריות מקצועית המקובלת.

 

ועל המבטחים לשים לב לכך, שבמידה והם מסכימים למכור פוליסה לביטוח אחריות מקצועית ליצרן או בעל מלאכה, הם לוקחים על עצמם סיכונים של נזק פיננסי טהור, וסיכון של אי התאמת המוצר ליעודו. ועליו לשקול היטב את המשמעות של סיכונים אלה, אשר מוחרגים בפוליסה לביטוח חבות מוצר. וכן על המבטח לזכור כי, ברגע שהוא מאשר לבעל מלאכה כזה, או יצרן,או קבלן וכד’, פוליסה של אחריות מקצועית הוא למעשה מוותר על הצורך בביטוח חבות מוצר, בהעדר חריג מוצר בביטוח אחריות מקצועית.