הביטוח הלאומי V.S ביטוח חבות מעבידים

*מאת: גדעון ארמן

לאחרונה החליט משרד האוצר, במסגרת מדיניותו להקטנת הקיצבאות המשולמות על ידי המדינה, לבטל את הקיצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה שנכותם נמוכה מ- 15%.  להחלטה זו יש השלכה ישירה על ביטוח חבות המעבידים של המעסיקים. שכן, נפגעים אלה, שתימנע מהם הקיצבה יפנו את תביעותיהם אל המעבידים, ואלה יפנו אותם למבטחיהם. דבר שצפוי להגדיל בצורה משמעותית את עלות הביטוח לכסוי חבות מעבידים. חשוב על כן שנכיר את מערכת היחסים שקיימת בין הכיסוי שנותן חוק הביטוח הלאומי לנפגעי תאונות עבודה, לבין הכיסוי שניתן על ידי הפוליסה לביטוח חבות מעבידים.    לא תמיד ברור לכולם ההבדל בין שני סוגי הביטוח והאם אמנם יש צורך או הגיון בהחזקת שני הביטוחים תמיד. הבא נכיר תחילה את כל אחד מהם.

המוסד לביטוח לאומי הוא גוף סטטוטורי שהוקם ופועל על פי העקרונות הקבועים ב”חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ”א – 1968″.

מטרות המוסד הן הבטחת הכנסה מינימלית לעובד במידה שנאלץ להפסיק לעבוד עקב ארוע המזכה בגמלה על פי החוק. במסגרת זו המוסד מטפל במגוון רחב של תחומים, כגון: זקנה ושאירים,  אמהות, דמי ומענק לידה, קצבאות ילדים, אבטלה, נכות כללית, שיקום מקצועי, זכויות עובדים בפשיטת רגל, דמי מילואים, תאונות עבודה, תאונות כלליות ועוד.

תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה אשר אירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו ומחלת מקצוע  היא מחלה שחלה בה עקב עבודתו ואשר היא מופיע ברשימת המחלות המקצועיות הסגורה המפורטת בתקנות. החוק אף מרחיב את התחולה למקרים שקורים בעת הפסקה או בזמן אכילה במקום העבודה, או בדרך לעבודה או לעבודה ועוד. כאשר ההצטרפות לביטוח זה היא חובתו של המעביד כלפי כל העובדים שלו.

החוק אינו מחייב רשלנות של המעביד, אלא, כל עובד שעומד בקריטריונים שנקבעו בחוק זכאי לקצבאות ולגמלאות המגיעים לו בחוק. זכאותו של העובד מהביטוח לאומי מתחלקת לכמה סעיפים עקריים:

  1. הוצאות בעין כולל הוצאות רפואיות, אישפוז, טיפולים, החלמה, שיקום רפואי ומקצועי.
  2. דמי פגיעה תשלומים חדשיים המשולמים לתקופה של עד 26 שבועות במקרה שהעובד

    הנפגע אינו מסוגל כלל לעשות את עבודתו. תשלום התביעה משולם אך ורק אם ימי אי

    הכשר שנצברו לנפגע עוברים 12 יום.

  1. גמלאות נכות במידה וועדה רפואית של המוסד קבעה לנפגע נכות זמנית או לצמיתות,

    של מעל 5%, זכאי הנפגע לקצבאות נכות. בד,כ עבור נכות זמנית משולמות גמלאות

    עיתיות. עבור נכות לצמיתות של עד 19% משולם מענק חד פעמי, ועבור נכות לצמיתות

    של 20% ומעלה משולמת קיצבה חודשית קבועה.

הבסיס לחישובי הגמלאות והקצבאות שמשלם המוסד הוא: 75% מהשכר המוצהר בשלושת החדשים שלפני הארוע, אך לא יותר מכפל השכר הממוצע במשק.

ביטוח חבות מעבידים.  הבדלים העיקריים והעקרוניים בין ביטוח זה לבין הביטוח הניתן על ידי הביטוח הלאומי הם קודם כל בזהות המבוטח. בביטוח לאומי המבוטח הוא העובד, ואילו בביטוח חבות מעבידים המבוטח הוא המעביד. וכמו כן, ביטוח חבות מעבידים שלא כמו ביטוח לאומי מכסה תביעות המוגשות לפי “פקודת הנזיקין (נוסח חדש)”.   הכיסוי הוא לסכומים שיהיה על המבוטח המעביד  לשלם לנפגע העובד על פי דין בגין נזקים שניגרמו לעובד עקב רשלנותו של המעביד. מכאן, שעובד המגיש תביעה נגד המעביד והעילה היא רשלנות, עליו להוכיח שאמנם המעביד היה רשלן וכי עקב רשלנות זו נגרם לו הנזק.  כך למשל עובד אשר בדרכו הישירה לעבודה החליק על קליפת בננה שהיתה מוטלת ברשות הרבים ושבר את רגלו, זכאי לפיצוי לפי חוק הביטוח הלאומי, אך ספק גדול אם יוכל לתבוע את  מעבידו בנזיקין, שכן יקשה עליו להוכיח רשלנות של המעביד במקרה זה.    ההבדל הוא גם בפיצויים שניתן לתבוע על פי חוק ביטוח לאומי כפי שפורט לעיל, לבין הפיצוי האפשרי לפי פקודת הנזיקין .לפי הפקודה ניתן לתבוע פיצויים גם לגבי ראשי נזק שאינם קיימים בביטוח לאמי, כמו: פיצויים בגין נזקים שאינם נזקי ממון ( כאב וסבל), החמרה של נכות קיימת,

מחלות מקצוע שאינן מופיעות ברשימה שבתקנות, הוצאות שנגרמו לנפגע ואינן הוצאות רפואיות ועוד.

מגבלה נוספת שאינה קיימת בתביעה על פי הפקודה היא, שניתן לתבוע אבדן שכר על בסיס השכר בפועל ללא ההגבלה של כפל השכר הממוצע במשק. כמו כן, ניתן לתבוע אבדן שכר בעתיד, תוך התחשבות בסיכויי הקידום של הנפגע. כך למשל, יוכל בחור שנפגע בתחילת דרכו המקצועית, כאשר שכרו היה נמוך, לתבוע את הפסדי השכר בעתיד על בסיס שכר גבוה יותר, שהיה צפוי לו  אם היה מתקדם בדרגות וברמה המקצועית שלו. דבר, שאינו ניתן לתביעה על בסיס הביטוח הלאומי. 

בדרך כלל הפיצוי שנפסק לעובד הנפגע בנזיקין גבוה יותר משמעותית מזה המשולם על ידי הביטוח הלאומי.   מהפיצוי זכאית חברת הביטוח לפי תנאי הפוליסה לקזז את התשלומים שקיבל ו/או יקבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי, אך עדיין הסכומים המשולמים בביטוח חבות מעבידים הם גבוהים ביותר.

עוד יש לזכור, כי התפתחות פסקי הדין בתחום זה מראה מגמה ברורה של בתי המשפט להקל על הנפגע בהוכחת רשלנותו של המעביד, ובמקרים נדירים בלבד יפתור בית המשפט את המעביד מרשלנות בכלל, או שיטיל על הנפגע רשלנות תורמת כלשהי.

 

לסיכום, מדובר בשני ביטוחים שונים לחלוטין, שמבוססים על חוקים שונים, ותנאים שונים, כאשר במקרים רבים יש חפיפה חלקית בפיצויים המשולמים. הראשון הוא ביטוח סוציאלי שנעשה באמצעות המדינה ומטרתו סוציאלית והוא למעשה ביטוח חובה. השני ביטוח וולונטרי שנעשה על ידי המעביד כדי לכסות את עצמו מפני תביעה שתוגש נגדו על ידי עובד שנפגע בהתאם לפקודת הנזיקין.  כל מעביד יעשה נכון אם בנוסף לתשלום חובותיו לביטוח לאומי יחזיק בתוקף ביטוח חבות מעבידים שיכסה את אחריותו בנזיקין.

ובכל מקרה חשוב לזכור, אי קיום חובותיו של המעביד כלפי עובדיו בביטוח לאומי, עלול לגרום לכך שהמעביד יצטרך לשלם מכיסו את כל התשלומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי, אפילו יש לו ביטוח חבות מעבידים, שכן האחרון משלם אך ורק מעבר לסכומים ששולמו או שאמורים היו להישתלם על ידי הביטוח הלאומי.