הרחבות שמצמצמות את הכיסוי

מאת: גדעון  ארמן

הנוסחים המודרניים של פוליסות הביטוח, ובמיוחד אלו המיועדות לביטוח בתי עסק, מכילות בתוכן מבחר גדול של הרחבות אשר באות לשפר ולהרחיב את הכיסוי הביטוחי הניתן ללקוח.

ואף יותר מכך, חלק ניכר מהרחבות אלה ניתנות ללקוח ללא דרישה לתשלום פרמיה נוספת.

חלק מההרחבות, מגדילות את היקף הסיכונים המכוסים, כמו: סעיף חשמל, התמוטטות מדפים, סחורה בקירור, רכוש בהעברה, ועוד. הרחבות אלה הן בגין אותו רכוש אשר ממילא כלול בסכום הביטוח ולא בהן באנו לדון כאן. ישנן הרחבות רבות אחרות שהן מהותיות וחשובות, כמו: פנוי הריסות, הוצאות הגשת תביעה, שכר אדריכלים ומומחים, הוצאות מיוחדות להחשת תיקון הנזק ועוד רבות אחרות, שיש להן משמעות רבה בעת נזק חלקן כאלה שבלעדיהן לא ניתן לשקם את הנזק כלל. לגבי הרחבות אלה, בנוסחים רבים ובעיקר באלה הנחשבים לרחבים ביותר אנו מוצאים בתחילת פרק ההרחבות סעיף הקובע כי אין בהרחבות אלה כדי לפצות את המבוטח מעבר לסכומי הביטוח הנקובים ברשימה. אפילו בנוסח ביט 2009 נעשה שינוי מחמיר בכיוון זה.

משמעות הדבר היא שכל ההרחבות הנ”ל כלולות בסכום מהביטוח ולא ניתנות מעבר לו. כלומר, מלכתחילה נוצר מצב לפיו המבוטח נמצא במצב של ביטוח חסר. אם נניח שכל הרחבה היא בגובה של 10% מסכום הביטוח אנו עלולים להגיע לשיעורי ביטוח חסר של עשרות אחוזים. המצב הולך ומחמיר ככל שהנזק הוא גבוה יותר. נתאר לעצמנו מצב בו נגרם לעסק נזק של אובדן כללי. כדי לשקם את הנזק במהירות וביעילות עלינו להפעיל הרחבות כמו: פינוי הריסות, שכר אדריכלים, הוצאות נוספות ועוד. ככל שנפעיל יותר הרחבות נשאר עם פחות סכום ביטוח לשיקום העסק עצמו, שכן חלקו הגדול כבר נוצל לצורך ההרחבות. או לחילופין יקבל המבוטח את סכום הביטוח אך לא יקבל את הסכומים הנקובים בהרחבות, סכומים הנדרשים כדי לאפשר את שיקום הנזק בפועל כאמור לעיל ואשר כלולים לכאורה בסכום הביטוח.  כך, אנו מגיעים למצב שמרב הרחבות איננו יכולים לשקם את הנזק. יש לזכור כי במקרים רבים תנאי מוקדם ומהותי ליכולת המבוטחים לשקם את נזקיהם הוא בפנוי ההריסות וניקוי השטח מתוצאות האירוע ו/או ביצוע תכנון מחודש ולטפל ברישוי כתנאי לביצוע השיקום. בהעדר מימון לכך, ייתכן שלא יוכל המבוטח לשקם את הנזק כלל. כלומר, נוצר פה מצב אבסורדי, שלפיו ככל שהפוליסה מורחבת יותר, וככל שהנזק גדול יותר, כך הכיסוי הכולל הניתן על ידי הפוליסה הולך ומצטמצם.

הפתרון הנכון של הבעיה, טמון בניתוק הקשר שבין ההרחבות לסכום הביטוח. את ההרחבות יש לבטח בנפרד כסכומים שאינם חלק מסכום הביטוח אלא כסכומים עצמאיים שאינם תלויים בסכום הביטוח כלל. וחשוב לקבוע זאת במפורש בפוליסה, רק כך נימנע מהמצב שתואר לעיל. כמובן, שיש לכך השלכה מיידית על הסיכון שנוטלת על עצמה חברת הביטוח ובהחלט ייתכן שתהיינה חברות אשר תדרושנה תוספת פרמיה בגין שינוי זה. תוספת כזאת יכול שתהיה על ידי שינוי התעריף הכולל או על ידי קביעת תעריף בגין כל הרחבה והרחבה. בדיוק כפי שאנו משלמים בניפרד על כיסויים כמו: שביתות ופרעות, הרחבה לכל הסיכונים ועוד. כך, גם יוכל המבוטח להחליט בהתאם לצרכיו, איזה הרחבות הוא קונה ובאיזה גובה.

כך היה בעבר ולפעמים נכון ומוצדק דווקא לחזור אחורה. או בשפתנו דהיום, עדיף ללכת עם, מאשר ללכת בלי ולהרגיש עם.