התמודדות עם אישור קיום ביטוחים

מאת: גדעון  ארמן

לאחר ההרצאה שהעברתי ביום חמישי האחרון של כנס אלמנטאר 2012 בנושא, פנו אלי רבים וביקשו הבהרות, הרחבות והסברים נוספים. לבקשתם להלן, תקציר ההרצאה עם תוספות הרחבות והבהרות שלא הספקתי להעביר במסגרת ההרצאה.

אישור קיום הביטוחים בא לעולם מתוך צורך אמיתי של צדדים להסכם להבטיח את האינטרסים שלהם במהלך וכתוצאה מביצוע ההסכם, כמו: מניעת חיובם בנזקים שנגרמים לרכושו של הצד השני, קבלת שיפוי עקב תביעה שמוגשת נגד צד אחד עקב מעשה או מחדל של הצד השני ועוד.

הבעיה היא שאישור הביטוח הפך במשך הזמן למפלצת של דרישות לא סבירות ובסיס למלחמות אגו. כאשר מצד אחד עומדים יועצי ביטוח אשר בשם חובת הנאמנות ללקוח שלהם דורשים ביטוחים ברמה ובגודל חסר כל הגיון ופרופורציה ליכולת ולצורך של הצד השני. ממול עומדים חתמי חברות הביטוח אשר בשם חובת הנאמנות לחברה מוחקים ומשנים את אישורי הביטוח לצורך ושלא לצורך. ומי שמוצא את עצמו בתווך סופג מכל הצדדים הוא סוכן הביטוח שמתרוצץ בין כולם.

כך נוצר מצב בו ארגון ענק שמנהל עשרות קניונים ענקיים דורש מבעל חנות סידקית של 10 מ”ר או דוכן קטן בקניון לערוך ביטוח על בסיס נוסחי ביט (שכלל אינם רלוונטיים עבורו), לקנות גבולות אחריות של מליוני דולארים ועוד. כאשר עלות הביטוחים עלולה לגרום לעסק הקטן לפשיטת רגל.  מצד המבטחים מסרבים במקרים רבים, ובצדק, לבטח עסקים כאלה על בסיס נוסחי ביט וגם אם כן הם מסייגים כיסויים רבים או לחילופין דורשות תוספות פרמיה בלתי סבירות. אנו מגיעים לעיתים אף למצבים בהם המבטח חותם על האישורים בכפוף להחתמת המבוטח על מסמך משפטי שמחייב אותם להשיב למבטח כל סכום שיהיה חייב לשלם לפי האישור שהוא מעבר לכיסוי הקיים למבוטח.

לזה יש להוסיף עובדה מאד מצערת והיא שמשני צידי המתרס עומדים לעיתים אנשים שאינם יודעים מספיק את המטריה בה הם עוסקים. כך נדרשים דברים באישור הביטוח שאינם ניתנים לכיסוי או שנדרשת מחיקת חריגים שאינם קיימים כלל. ומצד שני נמחקים דברים שממילא מכוסים בביטוח או שנמחקים חריגים שאינם, או שמוסיפים הערות שהופכות את משמעות הדברים. כאשר נראה כי ככל שהידע והניסיון המופגנים על ידי הצדדים הם נמוכים יותר כך האגו שלהם נפוח יותר, מה שמקשה מאד על הגעה להסכמות.

מעשה גדול עשתה לישכת סוכני הביטוח כאשר יזמה והכינה נוסח מוסכם של אישורי ביטוח אשר נותנים מענה לרב הבעיות שהועלו לעיל. האישור נוסח בשיתוף פעולה של יועצי ביטוח ושל חתמים בכירים בחברות הביטוח, כך שהמבטחים מוכנים לאמצו.  אולם, כנראה שללא גורם כופה, לא ניתן ליישם את השימוש בו על השוק. וזו שוב הזדמנות להפנות קריאה למפקח על הביטוח ושוק ההון ולמפקח על ההגבלים העסקיים לאפשר או ליצר מנגנון מוסכם ומקובל אשר יחייב את השוק כולו בתחום זה. דרך אפשרית נוספת אשר יכולה להיות יעילה אף יותר, היא שילוב אישור הביטוח המוסכם עם נוסח פוליסה בסיסי ומוסכם לעסקים קטנים או בינוניים, כדוגמת הפוליסה התקנית לביטוח הדירה ותכולתה. 

אולם, כיוון שאנשים ריאליים אנחנו, ומכירים את העולם בו אנו חיים, אנו יודעים שכנראה נאלץ להתמודד עם האישורים אלו כפי שהם גם בעתיד הנראה לעיין. אנסה להלן לתת בידי הסוכנים כמה כלים שאולי יתנו הקלה מסויימת בטיפול בנושא.

ראשית לכל אנו צריכים לפעול בתוך הבית שלנו. עלינו להכיר את המבוטח שלנו. הכרה מלאה ועמוקה ולדאוג שיהיה לו את המערך הביטוחי שבאמת נדרש לו לצורך קיום עסקיו. ככל שמערך הביטוח שבנינו יהיה מותאם ונכון יותר, כך יקל עלינו להתמודד עם הדרישות של אישורי הביטוח השונים. בהתייחס לדרישות האישור המתייחסות לביטוח רכוש ונזק תוצאתי, במידה והמבוטח אינו מחזיק בהם או שהם אינם בשליטתו הישירה, כמו במקרה של ציוד של קבלני משנה, ניתן להגיע להסכמה עם מנסחי האישור למתן פטור לצד השני מנזק שיגרם לרכוש המבוטחים במהלך הפעילות נשוא החוזה. הדבר קיים כבר היום ברב חוזי ההתקשרות בהתייחס לביטוח אבדן תוצאתי ואין כל מניעה ליישמו גם לגבי ביטוחי רכוש שונים. עם זאת, חשוב לזכור, שגם אם הוסכם מסמך פטור כאמור, בכל מקרה שקיים בכ”ז ביטוח רלוונטי, יש להכניס בכל מקרה לביטוח סעיף ויתור על שיבוב כלפי הצד שני, שכן אחרת במקרה נזק המבטח עלול לסרב לשלם עקב מניעת זכות השיבוב ממנו.

הבעיה קשה ומורכבת יותר כאשר אנו דנים בביטוחי החבויות. אלה הסיכונים העיקריים מהם מבקש הצד השני להימנע. לכן כאן מנסחי האישור מקפידים יותר. קודם כל עלינו להיות מודעים לעובדות. יש לוודא אם המבוטח מעסיק קבלני משנה, אם הוא מבצע עבודות בשטחי המזמין, אם הוא מספק ציוד, מתקנים שונים, מזון ומשקאות ועוד. יש להרחיב את הפוליסות בהתאם דבר שימנע מחיקות ותיקונים מיותרים מצד החברה. מצד שני אם המבוטח יצהיר שאינו עוסק בכך, למשל הוא אינו מעסיק קבלני משנה, ניתן יהיה לשכנע את יועץ הביטוח לאפשר מחיקת ההתייחסות באישור לעניין זה וכך לגבי עניינים נוספים. לגבי אספקת מוצרים לשימוש באתר הפעילות יש לוודא שחריג “חבות המוצר” בביטוח צד שלישי לא יחול עליהם. לעניין ביטוח אחריות מקצועית במידה ונדרש ובמידה שלא ניתן לקבל את הביטוח או שעלותו בלתי סבירה ללקוח, ניתן בד”כ לקבל הסכמה של המבטח לביטול החריג בביטוח צד שלישי או להפעיל את החריג כנוסחו ב”ביט”. יש לשים לב שהחריג כפי שהוא קיים ב”ביט” אכן מקל, אולם אינו פותר את כל הבעיות שכן עדיין הוא מחריג פעילויות כמו: ייעוץ, תכנון, פיקוח ועוד. לכן יש לוודא שהלקוח אינו עושה פעילויות אלה. בכל מקרה עדיף פשוט לבטל את החריג. אמנם אין מדובר בתחליף מושלם לביטוח אחריות מקצועית שהיא בעלת כיסוי הרבה יותר רחב מהניתן על ידי ביטוח צד שלישי אבל זה עדיף על העדר ביטוח בכלל.

 ולסיום עוד שלוש הארות חשובות.

הראשונה טכנית. אנחנו נכנסים במקרים רבים למצב של “הפוך על הפוך”. עצם העובדה שנדרש ביטול חריג אשר למעשה אינו קיים בפוליסה, אינו מתיר את השארתו. יש למחוק אותו, שכן אי מחיקתו יכולה להתפרש כהרחבת הביטוח לכלול אותו. ואילו מחיקת הדרישה יכולה להתפרש כך שהיועץ ויתר על הכיסוי. במצב כזה הפתרון היחיד הוא בניסוח מחדש של אישור הביטוח ללא הדרישות וללא המחיקות. במקרה כזה יש לוודא שבחברה לא ימצאו סיבות חדשות לתיקונים נוספים לאחר הניסוח מחדש.

השנייה אישית. יש לנסות ולהשפיע על החתם/ת שלא ירגישו חובה להשאיר חותם. לא לבצע שינויים תוספות ומחיקות כאשר זה לא נדרש באמת. בואו נזכור שבשני הצדדים יש “אגו”. כאשר עשינו הכל ונותרנו במלחמת תרנגולים בין החתם/ת לבין היועץ/ת, אין ברירה אלא לפנות להיררכיות הגבוהות הן אצל המבטח והן אצל יועצי הביטוח שם ניתן לעיתים לקבל תשובות יותר מקצועיות ויותר ענייניות במטרה להגיע להסכמות שלא יפגעו בלקוח.

השלישית מקצועית מניעתית. אם באישור הביטוח נדרשים תנאים נמוכים מאלה שיש למבוטח בפוליסה, כגון: גבול אחריות נמוך יותר, יכולה החברה (ובפועל היא עושה זאת) לקבוע במקרה של נזק המתייחס לפעילות נשוא האישור, שגבול האחריות בפועל הוא זה שנקוב באישור (הנמוך יותר).

כדי למנוע זאת, יש להכניס בכל מקרה בו נחתם אישור קיום ביטוחים כזה סעיף לפוליסה לפיו, האמור באישור הביטוח לא יגרע מזכויות המבוטח על פי הפוליסה.