חבויות יצרני ומשוקי מזון טרי מוכן

*מאת: גדעון ארמן

מסעדות, מזנונים, בארים, דוכני מזון, מפעלים למזון טרי מוכן, חברות קייטרינג, שרותי הסעדה. המשותף לכולם הוא שהם עוסקים בייצור ושווק מזון טרי מוכן.  ההבדל ביניהם הוא בצורת ובשיטת השיווק המכירה וההגשה של המזון הנמכר ללקוח.

עלי להדגיש למען הסר כל ספק, שמאמר זה אינו דן ביצרני מזון מוכן תעשייתי כמו: יצרני שימורים, יצרני מזון מוכן בהקפאה וכד’, לגביהם יש לערוך דיון נפרד. אלא ביצרני ומשוקי מזון מוכן טרי כאמור לעיל.

שני ביטוחים מקובלים ומוכרים אמורים לתת כיסוי לחבויות של עסקים אלה. ביטוח  אחריות כלפי צד שלישי ( לאחר שבוטלו חריגים שנוגעים להרעלה או דבר מזיק במזון אשר נצרך במקום המבוטח ) וביטוח אחריות מוצר. אולם לכל אחד מהביטוחים יש מגבלות לעניין הכיסוי. המגבלה העיקרית היא שביטוח צד שלישי נותן כיסוי למבוטח כל עוד הנזק אירע כאשר המזון המשווק נמצא עדיין בחזקתו של המבוטח. ואילו, ביטוח חבות מוצר מכסה נזק שאירע לאחר שהמוצר יצא מחזקתו של המבוטח.

ובכן, איזה ביטוח מתאים לאיזה סוג של עסק? כמקרה קיצוני, ניקח מסעדת יוקרה, אשר בודאי אינה מוכרת מזון בשיטת take away””. כלומר, במסעדה כזאת המכירה היא אך ורק לצריכה במקום במסגרת שרותי הסעדה מלאים, כולל בישול הגשה ושרות מלא. מקרה כזה, נראה לכאורה כמקרה קלאסי בו ניתן להסתפק בביטוח צד שלישי בלבד שכן מוצר אינו נצרך מחוץ לבית העסק. אבל, מה בדבר שאריות הארוחה אשר ניתנים ללקוח לפי בקשתו ארוזים לקחת לביתו (doggy bag) ?

מקרה הפוך, יכול להיות יצרנית מזון טרי מוכן, המוכרת את תוצרתה לצריכה אצל צרכנים פרטיים, חברות הסעדה, חברות תעופה וכד’ . שוב, זה נראה לכאורה כמו מקרה ברור שניתן להסתפק בביטוח חבות מוצר בלבד (ללא הרחבת ביטוח צד שלישי) , אבל מה לגבי מי שבא למקום לצורך הזמנת מזון, או לצורך רכישה, וניזוק בעת שהוא טועם את המוצרים אצל המבוטחים.

אלה שתי דוגמאות קיצוניות, את כל יתר העסקים שעוסקים בתחום ניתן למקם על רצף הנמצא בין שתי נקודות אלה.  למשל, דוגמה אחרת, היא דוכני מזון שאינם מסעדות. דוגמת דוכני פלאפל או שווארמה, אשר מוכרים את המוצר בדוכן, לרבות קבלת התשלום בעת הרכישה, והמוצר נצרך מחוץ למקום או אפילו ליד הדוכן, בכמה שולחנות שעומדים לרשות הצרכנים לאחר הרכישה. האם לאחר שהמוצר נרכש ושלם עבורו, אפילו הוא נצרך בסביבת הדוכן, ניתן לאמר שהוא עדיין בחזקתו של המבוטח וככזה מבוטח תחת ביטוח צד שלישי או שהוא מחוץ לחזקתו ברגע שנרכש ושולם על ידי הלקוח, שאז הכיסוי הוא תחת ביטוח חבות מוצר. גם חברות ההסעדה השונות נמצאות על רצף זה. את חברות ההסעדה ניתן להפריד לכמה סוגים. חברות שעוסקות ביצור המזון ומכירתו לגופים אשר צורכים או משווקים אותו, חברות אשר מייצרות את המזון וגם מגישות אותו לקהל באירועים שונים, חברות אשר קונות את המזון המוכן ועיסוקן באירגון ובהגשה של המזון באירועים שונים, ועוד.

המשותף לכל הדוגמאות שהבאנו כאן הוא, שאצל כולם יש מרכיב מסויים מהותי יותר או מהותי פחות, של ייצור מזון שנצרך לאחר שהוא יוצא מחזקתו של המבוטח.

עכשיו נחזור לדיון איך ניתן לבטח את חבויות המבוטח כך שיהיה מכוסה בכל מקרה של תביעת צד שלישי עקב נזק שנגרם ברשלנותו של המבוטח. ( למען הסר ספק, איננו דנים כאן בביטוח חבות מעבידים של בית העסק).

קודם כל, כל עסק חייב להחזיק לפחות בביטוח אחריות כלפי צד שלישי בגבול אחריות סביר יחסית להיקף ולסוג הפעילות שלו. מכיוון שבעסקי מזון מדובר יש לזכור ולבטל את אותם חריגים המתייחסים להרעלה ולדבר מזיק במאכל או במשקה. בחלק מהפוליסות הקיימות היום בשוק, חריגים אלה כבר אינם מופיעים, אך חשוב לוודא זאת. כמו כן, יש לבדוק את החריג בדבר מוצרים פגומים שבפוליסה ולוודא שיצוין בו במפורש שחריג זה תקף אך ורק לאחר שהמוצר יצא מחזקתו של המבוטח.

הצד השני של המטבע, הוא ביטוח חבות מוצר לגבי אותם מוצרים שיוצאים מחזקתו של המבוטח. כפי שראינו לעיל, בכל הדוגמאות קיים מרכיב מסוים כזה. יש לזכור שביטוח זה נערך על בסיס מחזור הפעילות של המבוטחים.  על כן, יש לערוך את הביטוח על בסיס מחזור הפעילות היחסי המבטא את אותו חלק מהמחזור אשר נמכר לצריכה מחוץ לעסק המבוטח ו/או לאחר שיצא מחזקתו של המבוטח. אין מקום לבטח את מלוא מחזור הפעילות של העסק, שכן בהרבה מקרים מדובר בפעילות קטנה או אפילו זניחה של בית העסק.

לסיום, הפתרון הטוב ביותר לבעיית החבויות שלל העסקים בהם אנו דנים הוא פתרון אשר ברוב חברות הביטוח אינו קיים כפוליסת מדף, והוא פוליסה משולבת של ביטוח צד שלישי וחבות מוצר אשר ייתן כיסוי מלא לצרכי בית העסק הן כאשר הנזק אירע בעת שהמוצר בחזקת המבוטח והן בעת שיצא מחזקתו. ניתן לעשות זאת, או על ידי רכישה של פוליסה משולבת ייעודית ( במידה וקיימת אצל המבטח ), או על ידי רכישת ביטוח צד שלישי והרחבתו לכלול ביטוח חבות מוצר או רכישת ביטוח חבות מוצר והרחבתו לכלול ביטוח צד שלישי. רק בדרך זו אנו יכולים להבטיח עד כמה שניתן שמקרה ביטוח לא “ייפול בין הכיסאות” , בטענה שאף פוליסה אינה מכסה אותו.

בכל מקרה, רכישת ביטוח צד שלישי בלבד, אינו מספק, וישאיר את העסק חשוף ברמה זו או אחרת בהתאם לסוג ורמת הפעילות שלו.

 

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח   

 בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.     www.ehrman.co.il     טל’: 054-6517017

===========================================================