חוזי ביטוח המשנה, מנוף לבניה ולהתפתחות עסקית,  או מסך לכיסוי חוסר מקצועיות אצל מבטחים.

 מאת: גדעון ארמן, מנכ”ל “ארמן יועצים – ניהול סיכונים”

 

בתקופה האחרונה, נתקלתי בלא מעט מקרים, בהם פנו אלי סוכני ביטוח ואף יועצי ביטוח, והביעו פליאה וחוסר אמון כאשר נאמר להם על ידי מבטחים, שאין להם כסוי ביטוח משנה לסיכון מסוים, ולכן, אינם יכולים לבטחו. במיוחד בולט הדבר, כאשר מדובר בסיכונים שבתחום החבויות ( צד שלישי, חבות מעבידים, אחריות מוצר ואחריות מקצועית).

 

חוזי ביטוח המשנה בכלל ובתחום החבויות בפרט, מטרתם לאפשר למבטח לקבל עסקים גם מעבר ליכולת הנשיאה העצמית שלו ובכך להיות מנוף לבניה ולפיתוח עסקי. לכן, זה נראה מפתיע ואפילו בלתי מובן כאשר מבטחים משתמשים בחוזים אלה כסיבה, בעטיה אין הם מקבלים עסקים.

 

החוזים בתחום החבויות הם, בדרך כלל, חוזים מהסוג המוכר כ- EXESS OF LOSS (XL ). חוזים אלה בנויים כך, שמבטח המשנה נושא בכל 100% הנזק, שמעל השייר העצמי של המבטח הישיר. כלומר, אם מבטח מחזיק בשייר של 500,000 $ ( שזה שייר סביר ) הוא ישלם את כל הנזקים אשר אינם עולים על סכום זה, ומבטח המשנה ישלם את העודף, שמעל סכום זה. למשל, אם הנזק הוא 600,00$, המבטח הישיר ישלם 500,000 $ ומבטח המשנה ישלם את העודף של 100,000 $.

למעשה לכל עסקי החבויות שגבול האחריות שלהם אינו עולה על השייר העצמי, אין למבטח כסוי של ביטוח משנה, ואין זה משנה כלל באיזה עסק מדובר.

 

בנוסף למגבלה זו, קיימים בחוזה ביטוח המשנה חריגים, שהם סיכונים אשר מבטח המשנה אינו מוכן להכליל במסגרת הכיסוי של החוזה. הסיבה לכך איננה, שמבטחי המשנה אינם מוכנים לבטח סיכונים אלה, אלא, שהם רוצים לעשות בעצמם את הבחינה החיתומית של העסק המדובר ולשמור לעצמם את שיקול הדעת אם לקבל את העסק הספציפי או לא, ובאיזה תנאים. זאת בניגוד לעסק שאינו מוחרג, אשר לגביו מסכים מבטח המשנה מראש לקבל את שיקולי ומדיניות החיתום של המבטח הישיר. ואמנם, ברוב המקרים, אם המבטח הישיר יפנה למבטח המשנה באופן פקולטטיבי (הסדר, שנערך באופן ספציפי לעסק מסוים) על עסק שמוחרג בחוזה, הוא כן יקבל כסוי אבל בתנאים שיקבעו על ידי מבטח המשנה.        

 

מכאן נובע, שבענפי הביטוח השונים, ובמיוחד בתחום חבויות, עקב המבנה המיוחד של הסכמי ביטוח המשנה בענף זה, לתנאי  וחריגי חוזה הביטוח אין כל השלכה מחייבת, על שיקולי החיתום של המבטח, או על מדיניות החיתום שלו. ובמיוחד נכון הדבר, כאשר מדובר בגבולות אחריות של עד כ-2,000,000 ₪ , שהם בדרך כלל במסגרת השייר העצמי של החברה ואינם נכנסים למסגרת חוזה ביטוח המשנה.

 

ההחלטה אם לקבל את העסק לביטוח או לא, צריכה להיות על בסיס שיקול דעת מקצועי חיתומי של המבטח בלבד.  כאשר , אם החליט לכסות עניין מסוים, ידאג להשגת ביטוח המשנה שנדרש לו לשם ביצוע הביטוח.

 

בזה מתמצא מהות ההבדל, שבין חברת ביטוח לבין סוכן ביטוח או ברוקר. האחרונים, אינם לוקחים על עצמן כל סיכון, אלא מעבירים אותו במלואו למישהו אחר תמורת עמלה. בעוד, חברת הביטוח, לוקחת את הסיכון על עצמה, עד גבול יכולת הנשיאה העצמית שלה, כאשר את הסיכון העודף היא מעבירה הלאה למבטחי משנה שונים.

מבטח אשר מקבל עסקים רק בהתאם לשאלה, האם יש לו כסוי במסגרת חוזי ביטוח המשנה או לא, מתנהג למעשה, כמו סוכן ביטוח או ברוקר, ולא כמו חברת ביטוח.

 

לפיכך, כל טענה של חוסר כסוי ביטוח משנה, מצביעה במקרה הטוב על חוסר ידע ו/או נסיון מקצועי, או במקרה הרע, זה מסך, המחפה על חוסר רצון להפעיל שיקול דעת מקצועי ולקבל את האחריות הנלווית לכך.

 

חברות ביטוח צריכות לזכור, ששימוש מופרז בטענות של חוסר כיסוי ביטוח משנה, עלולה ליצור להן תדמית של חברות חסרות ידע ונסיון מקצועי מספק, או חברות שאינן מצליחות להשיג ביטוחי משנה מספיק רחבים וטובים, או שבמקום לתת פתרונות לבעיות ולצרכים של הלקוחות, הן מעדיפות להתאים את הלקוחות לפתרונות ולצרכים שלהן.

 

כתוצאה מכך, מתפתחת יותר ויותר התופעה, של סוכנים הפונים ישירות לשוק ביטוח המשנה באמצעות ברוקרים או יועצים, כדי להשיג את אותם כסויים, שלטענת חברות ביטוח אין להן כיסוי, ובמקרים רבים הם מצליחים.

 

לסיכום, מומלץ לסוכני הביטוח וללקוחותיהם, לא לקבל כאמת מוחלטת, הודעה של מבטח שאין לו כסוי ביטוחי ולכן אינו יכול לקבל את העסק. אלא, לפנות לקבלת הצעה ממבטחים אחרים ויתכן שיופתע לטובה. שכן, במרבית המקרים הסיבה לאי קבלת העסק אין לה דבר וחצי דבר עם ביטוח המשנה.

 

בברורים, שאלות ובעיות מקצועיות הנכם מוזמנים לפנות לגדעון ארמן בטלפון  054-6517017  או בפקס’ 04-6289142  או במייל gideon-e@zahav.net.il.