חריגים הם חשובים וחשוב לשמור עליהם

*מאת: גדעון ארמן 

מעיון בפסקי הדין אשר מתפרסמים מעת לעת, ומכתבות כמו זו שהתפרסמה ביום ו’ ה- 26.8.2005 במוסף של עיתון “ידיעות אחרונות” בו נכתב על הדעה הרווחת בקרב שופטים על צורת ההתנהגות של מבטחים. הדעות המובעות שם הן שחברות הביטוח אינן בוחלות בשום תרוץ וקלוש ככל שיהיה כדי לנסות ולדחות את תביעות לקוחותיהם.

הרושם שנוצר הוא שמחלקות תביעות של חברות ביטוח ידם קלה על ההדק בדחיית תביעות

עד כדי התדיינות משפטית בכל עניין ואפילו הוא שולי או חסר סיכוי על פניו.

לאחרונה פורסם בעיתון זה פס”ד של השופט אילן שילה בבימ”ש השלום בראשל”צ. באותו מקרה מדובר בתביעת אשה שהחליקה בסופרמרקט על רטיבות. התביעה הוגשה בין היתר גם נגד חברת נקיון אשר מבוטחת בחברת המגן. האחרונה דחתה את תביעת חברת הנקיון בטענה שזו  שהאירוע נופל במסגרת חריג “אחריות מקצועית” של הפוליסה לביטוח צד שלישי של המבוטחים. טען בית המשפט שמתן פרשנות כה רחבה לחריג אחריות מקצועית, למעשה מרוקנת את הכיסוי הביטוחי מכל תוכן. פוליסה זו משמשת בעיקר גופים עסקיים, כאשר כמעט כל פעילות אשר מתבצעת על ידי אותו גוף במסגרת עיסוקו יכולה להיות מוגדרת כפעילות מקצועית, ואם יגרם נזק במהלך ועקב פעילות העסק, כמעט תמיד יוכלו לטעון שזו אחריות מקצועית ולדחות את התביעה.

נכון עשה בית המשפט כאשר השווה את החריג הזה, לכיסוי של הפוליסה לביטוח אחריות מקצועית אשר מיועדת לכיסוי מקצועות “הצווארון הלבן” בהתאם להגדרה הקיימת לעניין זה ב”לקסיקון הביטוח” של איתן אבניאון. כך הגיע  כב’ השופט למסקנה, שאין מקום לפרש את החריג בצורה כל כך גורפת כמו שנעשה במקרה זה.

ביהמ”ש גם מצא את הדרך איך לעקוף את החריג, וזאת על ידי הגדרתו כחריג מהותי אשר מוציא למעשה את העוקץ מהכיסוי ועל כן היה על חברת הביטוח להבליטו ולפרשו כך שהמבוטח יבין את משמעותו ולא להשאירו כסעיף נחבה אל הכלים בין שאר הסעיפים..

נושא החריג הזה, נדון כבר בכמה מאמרים שכתבתי ופורסמו על גבי עיתון זה. בין השאר, במאמר בנושא “ביטוח עבודות קבלניות” בו ציינתי את העובדה שבפרק צד שלישי של הפוליסה לא קיים חריג אחריות מקצועית. וכך אמנם צריך להיות, שכן פוליסה זו מיועדת לתת לקבלן כסוי כולל לנזקים שעלולים להיגרם תוך כדי ועקב ביצוע העבודות, ואם החריג היה קיים הוא היה מרוקן למעשה את הכיסוי מתוכן, שכן כל פעילות אשר מתבצעת באתר עבודה יכולה להיות מוגדרת כרשלנות מקצועית.

על חברות הביטוח לקחת בחשבון ששימוש מופרז תוך פרשנות גורפת של חריגים יביא בסופו של דבר לשתי תוצאות שאינני סבור שהחברות מעונינות בהן.

בטווח הקצר, הולכת ומתחזקת אצל שופטי ישראל דעה שלילית ביותר על חברות הביטוח ויחסן אל המבוטחים שלהן בעת שהם נזקקים לעזרתן.

בטווח הארוך ימשיכו  להינתן על ידי בתי המשפט יותר ויותר החלטות כדוגמת זו שהוזכרה לעיל, ואשר יפקיעו בפועל את היכולת של מבטחים להיסתמך על חריגים שונים גם באותם מקרים בהם יש צדק בכך. שכן ביהמ”ש חש בעוול שנעשה למבוטחים ויחפש וימצא את הדרך למנוע את העוול הזה.

ומנושא לנושא באותו נושא, נתקלתי לאחרונה במקרה בו מבטחים הכניסו לשימוש נוסח חדש לפוליסה, ובו חריג אשר לא היה קיים בעבר. חברת מנורה הוציאה נוסחים חדשים למספר פוליסות ביניהם גם הפוליסה לביטוח אחריות המוצר. לאחרונה עברתי על פוליסה זו תוך כדי טיפול באחד מלקוחותי. התרשמתי מאד מהעיצוב ומהנוסח הידידותי לקורא. מצאתי גם שהוכנסו לפוליסה הרחבות חדשות כמו תקופת גילוי מאוחרת ועוד. אך הופתעתי לגלות שנוסף בפוליסה גם חריג חדש והוא: “תכנון לקוי”. עד כמה שהצלחתי לבדוק, לא מצאתי חריג כזה באף פוליסה אחרת שקיימת בשוק. ולמיטב זכרוני, גם לא בפוליסה הקודמת של חברת מנורה.

מדובר בחריג שהוא מהותי ביותר בסוג זה של ביטוח, שכן חלק ניכר של הפגמים הקיימים במוצרים הם תוצאה של תכנון לקוי של המוצר. אם נוסיף לזה את העובדה שבדרך כלל התכנון נעשה במסגרת של המבוטח עצמו, הוא למעשה נותר חשוף ללא הגנה.

מעניין איך יתייחס ביהמ”ש לחריג זה בבא העת. בכל מקרה כדאי מאד לבדוק את פוליסות הביטוח המוצעות לנו על ידי המבטחים ובמיוחד כאשר מדובר בנוסחים חדשים, אשר מתיימרים רק לשפר את מצבו של הלקוח.

לסיכום, צריכים המבטחים לזכור שהחריגים מטרתם לשמור על מסגרת הסיכון בו הן עומדות. שימוש מופרז בחריגים או המצאת חריגים חדשים עלול לגרום לאפקט הפוך מהרצוי. עד כדי כך, שבאותו יום בו יהיו זקוקים להפעיל את החריג, במקרה לו הוא יועד, ימצאו שלאור פסיקות רבות ומיותרות בעבר החריג הזה הפך כבר מזמן לחסר תוקף וביהמ”ש ימאן להיסמך עליו.

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.   www.ehrman.co.il

======================================================================