טרור או לא טרור –  זאת השאלה

מאת: גדעון  ארמן

לאור הפעילות המתנהלת בצפון, מתעוררת השאלה בכל חומרתה. האם פעילות החיזבאללה כלפי אזרחי הצפון, היא פעילות טרור המכוסה במסגרת ביטוחי הטרור המקובלים בשוק או שזו פעולת מלחמה אשר אינה מכוסה גם בפוליסות אלה.

בפוליסות הטרור המקובלות בשוק, הגדרות אינן חד משמעיות. ההגדרה המקובלת ל“פעולות טרור” היא: ” חבלה או פעולה מזיקה לרכוש המבוטח על פי פוליסה זו, שבוצעה באלימות למטרות פוליטיות, כולל שימוש ואלימות למטרות הפחדת הציבור או חלק ממנו, על ידי איש או אנשים בין אם הם פועלים בשם או בקשר עם ארגון כלשהו ובין אם לא, וכולל מעשים שנעשו על מנת לקדם את ההתקוממות הידועה בשם אינתיפאדה”.

אם לוקחים את ההגדרה הזאת כפי שהיא, אין לדעתי כל ספק שהפעילות של החיזבאללה בצפון כמו הפעילות של הקסאמים בדרום נופלות במסגרת ההגדרה הנ”ל. על אחת כמה וכמה כאשר הפעולות מתבצעות על ידי אירגוני טרור מוכרים וידועים אשר מכריזים ברייש גלי על פעולותיהם ועל מטרותיהם.

עד כה, בהתייחס לפעילות הטרור שהיתה עד לאירועי הזמן האחרון לא שמענו על הסתייגות מהכיסוי הביטוחי לאירועים אלה. גם לגבי הפעילות בדרום, משום מה לא עלתה שאלת הכיסוי ונזקים שניגרמו למפעלים בשדרות ובסביבתה מפעילות הקסאמים כוסו על ידי המבטחים שביטחו סיכוני טרור במקום. אולם, משום מה לגבי הפעילות האינטנסיבית באיזור הצפון נשמעת מצד מבטחים שונים טענה שאירועים אלה אינם מכוסים בכיסוי הטרור.

ההסתמכות היא כמובן על חריג המלחמה המצוי גם בפוליסה זו כמו בכל פוליסת ביטוח מקובלת. ומה אומר חריג המלחמה: “ביטוח זה אינו מכסה אובדן או נזק שנגרמו לרכוש המבוטח במישרין או בעקיפין ו/או בעקיפין על ידי מלחמה, פלישה, פעולת אויב זר, מעשה איבה או פעולות מסוג פעולות מלחמה ( בין אם הוכרזה ובין אם לא הוכרזה ), מלחמת אזרחים, פעולות חבלה, מרד, התקוממות צבאית או עממית, מרי מרידה מהפכה, שלטון צבאי או שלטון שתפסוהו באופן בלתי חוקי, משטר צבאי או מצב של מצור או מאורעות או גורמים כל שהם המביאים לידי הכרזה או קיום של משטר צבאי או מצב של מצור”.  כפי שניתן לראות מיד ההבדל העיקרי בין הגדרת הכיסוי לבין הגדרת החריג הוא בשאלה מיהו מבצע הפעילות ומהי מטרתו. אם המטרה היא קידום מטרות פוליטיות ו/או הפחדת הציבור, הרי זו פעולת טרור לפי ההגדרה. ואילו אם מדובר במטרות כמו כיבוש, פלישה, הפיכה התקוממות, של שילטון לגיטימי או כנגד שלטון לגיטימי או פעילות בין שתי מדינות או של צבאות זו מלחמה. כל אבחנה אחרת עלולה לרוקן מתוכן את הכיסוי הביטוחי שניתן על ידי פוליסת הטרור.

וכך, אנו חוזרים לשאלה העיקרית מתי מפסיקה פעילות כזאת להיות פעילות טרור ומאיזה רגע היא הופכת להיות מלחמה.  את הקריטריונים על פיהם ניתן להחליט הפעילות היא פעולת טרור או פעולת מלחמה ניתן לחלק שלני סוגים. קריטריונים כמותיים כמו: כמות הטילים שנורים במהלך האירוע, משך האירוע, המקום ממנו מתבצעת הפעולה, אמצעי הלחימה שניעה בהם שימוש, רמת התגובה של צה”ל, גובה הנזקים שנגרמו ועוד.  הסוג השני הוא הקריטריונים המהותיים כמו: זהות האנשים או הארגון שביצעו את הפעולה, מטרותיהם המוצהרות, מידת ההכרה בהם כארגוני טרור ועוד.

לדעתי, אף אחד מהקריטריונים הכמותיים שהוזכרו לעיל אינו מתאים להגדרת אירוע כאירוע טרור. הקריטריון צריך להיות מהותי ולא כמותי. הדרך הנכונה והיחידה לעשות את ההבחנה בין אירוע שהוא אירוע טרור לבין מצב של מלחמה, היא בהתאם לגורם אשר מבצע את החבלה או הפעולה המזיקה לרכוש המבוטח, ובהתאם למטרות פעולתו.  כל עוד מדובר בארגון  טרור שידוע ומוכר ככזה, ושמטרותיו הם אמנם פוליטיות או שהמטרה היא הפחדת הציבור וערעור רוחו, כי אז אנו עוסקים בפעולת טרור אשר נופלת במסגרת הכיסוי של הפוליסה. לעומת זאת אם מדובר בפעולה של צבא ו/או מדינה כנגד מדינת ישראל כמדינה, הרי זאת פעולת מלחמה.

מעבר לכך, יש לזכור כי הפוליסה מכסה מעבר לנזקים שנגרמים על ידי פעילות הטרור עצמה, גם את הנזקים שיגרמו לרכוש המבוטח שהם תוצאה ישירה של פעילות צה”ל לדיכוי, הקטנת ו/או מניעת תוצאות פעולות הטרור. והרי כך בדיוק הגדירה הממשלה את הפעילות שהיא מבצעת כיום הן בעזה והן בלבנון.

מכאן, מסקנתי כי הנזקים שנגרמים על ידי פעילות תוקפנית של אירגוני הטרור השונים מתוך שטח רצועת עזה, כמו גם הפעילות של החיזבאללה מתוך שטח לבנון, לרבות האירוע המתמשך לו אנו עדים בימים אלה, הם “פעולות טרור” כמוגדר בפוליסה והנזקים הנגרמים מפעולות אלה הם “נזקי טרור” שבגינם אמורה פוליסת הטרור לכסות את המבוטח.