*מאת: גדעון ארמן
בגליון פוליסה של 20.03.2006 פרסמתי מאמר על “עמימות הנוסחים” בפוליסות ביטוח.
לאחרונה נתקלתי בדוגמה חדשה ומעניינת אשר מפליאה להדגים את הבעיה שתוארה שם. במסגרת עבודתי מול לקוח מסוים נתקלתי בחידוש שנעשה לפוליסת אחריות מקצועית שלו. ברשימה לפוליסת החידוש הוכנס סייג חדש בנוסח הבא: “למניעת ספק מובהר כי פוליסה זו אינה מכסה מעשה או מחדל המהווים רשלנות ביודעין ו/או תוך הפרה ביודעין של הדין”.
ראשית לכל, מדובר בסייג חדש שהוכנס לפוליסה, ואשר משנה מהותית את הכיסוי שניתן למבוטח, וזאת ללא שהודיעו על כך למבוטח וללא קבלת הסכמתו, וזאת בניגוד לדין ולפסיקה הקיימת.
אבל חמור מכל, הוא השימוש שנעשה במושג חדש ” רשלנות ביודעין “. מושג זה לא מוכר לי משום מקור אחר ולכן גם למיטב ידיעתי אין בנימצא הגדרה מקובלת או מוכרת למושג זה, שניתן להסתמך עליה בפרשנות הסעיף. כמובן, שגם מנסחי הסעיף הזה בפוליסה לא טרחו להגדירו בשום מקום. והרי לפנינו דוגמה מצויינת ל”נוסח עמום”.
אם ננסה לפרש את המושג על בסיס ההגדרות שאנו מכירים הרי שמושג זה הוא בבחינת תרתיי דסתריי”. יש בו סתירה פנימית. רשלנות כמוגדר בפקודת הנזיקין הוא מעשה שנעשה בתום לב ולא מתוך כוונה לגרום נזק. לעומת זאת, מעשה שנעשה ביודעין, משמעו שהוא נעשה מתוך ידיעת התוצאות או במילים אחרות מעשה שנעשה בכוונה. מעשה כזה אינו מעשה רשלני אלא מעשה פלילי אשר כלל אינו בר ביטוח. אם כך, מה לסעיף כזה בפוליסה אשר מכסה אך ורק רשלנות מקצועית.
עלינו לזכור, שאנו דנים כאן בפוליסה שכל מהות הכיסוי שלה הוא מעשה רשלני של המבוטח. האם ניתן יהיה לפרש את הסייג החדש כך שרשלנות אינה מכוסה? לדעתי כן.
השאלה היא מה משמעות המושג “ביודעין”. האם הכוונה היא, שהמבוטח אכן ידע ידיעה של ממש את תוצאות מעשיו, שאז אנו יוצאים למעשה מגדר מעשה רשלני, ואם זה המצב, הרי שאין כל צורך בסייג זה והוא מיותר לחלוטין. מכאן גם, שעצם קיומו של הסייג מצביע על כך שזו אינה כוונת המנסח. אם כך, כנראה שלדעת המנסחים מספיק שיוכלו להראות או לטעון שהמבוטח היה צריך לדעת, או שכל אדם סביר אחר היה אמור לדעת בנסיבות המעשה את תוצאותיו, או בלשון החוק: היה עליו לראות מראש שהמעשים עלולים במהלכם הרגיל של הדברים לגרום לנזק. והרי זוהי בדיוק הדרישה המופיעה בסעיף 36 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). שם מוגדרת הדרישה הבסיסית לקיומו של מעשה רשלני על פי החוק ולהטלת החובה על המזיק לפצות את הניזוק. אם נקבל פרשנות כזאת, וזו פרשנות שהיא לכאורה סבירה בהחלט, זוהי למעשה החרגה גורפת של הרשלנות מהפוליסה ובכך מתרוקנת הפוליסה מכל תוכן. שכן אם הפוליסה אינה מכסה רשלנות, מה כן היא מכסה.
גם החלק השני של הסעיף הוא בעייתי ביותר. מה הפרוש הנכון של: “… הפרה ביודעין של הדין”. בכל הקשור לשאלה הרשלנות והכיסוי לה בפוליסה, הדיון שערכתי לעיל תופש גם לחלק זה של הסעיף ואינני רואה טעם לחזור עליו.
אולם לחלק זה של הסעיף יש משמעות חמורה במיוחד כאשר מדובר בעיסוק של עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים, או כל עיסוק אחר שמעצם טיבו מחייב את העוסק לפרש ולנתח את החוק במהלך הביצוע הרגיל של עיסוקו.
מה דינו של עו”ד אשר במהלך חיפוש אחר פתרון לבעיה שמעורר אצלו לקוח, ממליץ ללקוחו לפעול בדרך מסויימת אשר נראית לכאורה מנוגדת לפרשנות המקובלת של הדין. זאת לאחר שיקול דעת מעמיק תוך בחינת מערכת הפסיקות הסותרות והספרות המקצועית שקיימת בנושא. העו”ד מאמין במלוא הכנות ובתום לב מלא כי הוא יוכל להציג את הטענות בפני בית המשפט ולשכנעו בצדקת מרשו. והיה ובסופו של דבר ולמרות הכל לא צלחה דרכו, ומרשו יגיש נגדו תביעה בגין רשלנות מקצועית, האם התביעה תכוסה על ידי הפוליסה.
על פי הנוסח של הסעיף נשוא דיון זה יש להניח שהתביעה תידחה, למרות שמדובר כאן ברשלנות מקצועית שאמורה להיות מכוסה תחת הפוליסה.
לסיכום, אין לי אלא לחזור ולהמליץ, לבדוק היטב כל פוליסה לרבות כל חידוש ולוודא שלא נעשו בה שינויים חד צדדיים על ידי המבטחים ולוודא שהנוסחים ברורים וחד משמעיים ולדרוש תיקון של כל הדרוש תיקון.
כזכור, עמימות הנוסחים וביצוע שינויים חד צדדיים בפוליסה הן פתח לבעיות מיותרות אשר בסופו של דבר פוגעות בעיקר במבוטחים.
______________________
© כל הזכויות שמורות
ארמן יועצים – ניהול סיכונים וביטוח
התאנה 7 בנימינה 30500
054-6517017 www.ehrman.co.il