מה הוא אירוע תאונתי?

עו”ד ג’ון גבע וגדעון ארמן יועץ לניהול סיכונים

לאחרונה אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים בהם מבטחים דוחים תביעות של מבוטחים בטענה שהאירוע בו נגרם הנזק אינו אירוע תאונתי ולכן האירוע אינו מכוסה.
לפיכך, ננסה להלן להגדיר בקצרה, מהו אירוע תאונתי או תאונה, איך מתייחסת לכך הפסיקה ואיך יש להתייחס לכך בענף הביטוח, אשר אכן משתמש במושג זה בתדירות גבוהה. ראשית, יש להבדיל בין אירוע תאונתי לבין נזק תאונתי. אחת הטעויות הרווחות היא להתייחס לשני המושגים כמושגים שווים. כלומר, כאילו נזק תאונתי ואירוע תאונתי חד הם- אולם לא כך הדבר. אירוע תאונתי הוא מהלך נסיבות אשר עשוי לגרום או שלא לגרום לנזק ואם אכן נגרם נזק כתוצאה מאירוע תאונתי, הרי שניתן לכנות אותו נזק תאונתי.

אם כן, מהו אירוע תאונתי? ההגדרה המקובלת בענף קובעת, כי תאונה היא: “אירוע בלתי מתוכנן, בלתי צפוי, ישיר, הקורה בפתאומיות, במקום מוגדר.” בלתי צפוי או בלתי מתוכנן נותן לנו את המסגרת של “מקריות האירוע”, כך על פי יעקב קיהל בספרו “ביטוח חבויות בישראל” , “במונח מקריות אנו מבינים כי האירוע לא היה מתוכנן על ידי המבוטח וכי לא ניתן היה לצפות את קרותו או את תוצאותיו”. כלומר, כדי שאירוע יהיה תאונתי צריך להתקיים מצב שבו המבוטח לא צפה את קרות האירוע וכן כי האירוע הוא תוצאה וודאית של הנסיבות שהיו. אם התשובה היא חיובית לשתי השאלות הרי שאין מדובר באירוע תאונתי. אולם, כדי להגדיר את האירוע כתאונתי עלינו לקחת בחשבון גורם נוסף והוא ה”פתאומיות”. בספרו, התייחס יעקב קיהל גם למושג הפתאומיות כך: “במונח פתאומיות אנו מבהירים את חד פעמיותו של האירוע, את היותו נובע מהתפתחות יוצאת דופן של הנסיבות ואת העובדה שאינו הדרגתי”. כלומר, כדי שנוכל להגדיר אירוע כתאונתי, האירוע צריך להיות בלתי צפוי מצד המבוטח, חד פעמי, שתוצאותיו וודאיות.

בפרשת נווה גן בית המשפט העליון ציין, כי הגדרת המונח “תאונה” אינה אחידה ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בית המשפט קבע, כי במקרה הספציפי, אין להכליל בהגדרת המונח “תאונה” ,המופיע בפוליסת הביטוח, גם יסוד של פתאומיות או מיידיות. נזקים לרכוש הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות, יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית. יש לפרש את הטקסט באופן המיטיב עם המבוטח. בית המשפט קבע, כי הקמת המבנה במקום שגוי הינו “נזק תאונתי בלתי צפוי”. אומנם בסופו של דבר בית המשפט דחה את התביעה אך התקבלה בפסק הדין הלכה חשובה, אשר הגמישה את הגדרת יסוד הפתאומיות.

שאלה אחרת, שהיא יותר ספציפית, היא כיצד עלינו להתייחס לטעות או שגיאה של המבוטח, או לרשלנות של המבוטח?
בנושא “רשלנות המבוטח” המגמה בפסיקה היא ברורה. רשלנות של המבוטח מכוסה על פי הפוליסה ואין ברשלנות של המבוטח כדי לקבוע שאין מדובר באירוע תאונתי. כך לדוגמא נקבע בפרשת סלע:” “רשלנותו של המבוטח אינה שוללת את היותו של הנזק פרי אירוע תאונתי ואינה הופכת את הנזק לודאות…”
ביהמ”ש אף הרחיב את הסוגיה בפרשת אלבז וקבע, כי גם טעות או שגיאה של מבוטח, אינה עילה לקביעה, כי אירוע מסויים אינו אירוע תאונתי. ” אשת התובע, עשתה מעשה שיגרתי וביקשה למלא רכבה בדלק על מנת להמשיך בנסיעתה. היא לא תכננה למלא רכבה בסוג דלק שגוי ולא צפתה זאת. גם אם יכולה היתה אשת התובע לצפות שבעת היא מתדלקת את רכבה, המיועד לדלק מסוג סולר, בבנזין, עלול להתקלקל המנוע, אין בטעותה זו כדי לשלול את היות האירוע תאונה” .

לסיכום, החשיבות המירבית שיש למושג “אירוע תאונתי” היא בפוליסות שהן במתכונת כל הסיכונים. שכן בפוליסות אלו, אין סיכונים מוגדרים הנכללים בכיסוי, אלא, הפוליסה מכסה כל נזק שהוא תוצאה של אירוע תאונתי. אולם ברוב המקרים הפוליסות אינן מגדירות במפורש מהו אירוע תאונתי, דבר שפותח פתח לפרשנויות שונות ומיותרות. לכן חשוב ביותר שהמושג “אירוע תאונתי” יהיה ברור חד וחלק ולא יאפשר פרשנויות שנוחות למבטחים בהתאם לנסיבות.
לכן הבא נפנים ונזכור, כי אירוע תאונתי, הוא אירוע בלתי צפוי, מקרי וחד פעמי. כאשר חשוב להביא בחשבון שרשלנות ו/או טעות ו/או שגיאה של מבוטח הם כשלעצמם אירוע תאונתי לכל דבר ועניין.