שינוי חד צדדי בפוליסה  – הנחת מכשול בפני עיוור

* מאת: גדעון  ארמן

אחת הרעות החולות שאנו נתקלים בהן יום יום ואשר בגינם מאבד מבוטח את כיסוי ביטוחי אשר היה לו, או שהוא סבר שהיה לו, בלי שידע על כך, עד ליום בו נגרם לו נזק ונדחתה תביעתו הוא שינויים חד צדדיים שמבצע המבטח בפוליסה או ברשימה מעת לעת.

המפקח על הביטוח בחוזר  97/5 שיצא ביום  9.12.1997 קבע, להלן הציטוט: ” מבטח שלא יעמיד מפורשות את המבוטחים אודות השינוי המהותי ולא יתריע עליו בנפרד ובגלוי, ייחשב כמי שלא נהג בתום לב ובדרך מקובלת, ולא נראה בכך שינוי החוזה המקורי שנעשה על דעת

שני הצדדים. על המבטח מוטלת החובה לוודא, כי המבוטח קיבל את ההודעה על השינוי מהותי במכתב נפרד,  תוך הבלטת התניות וההחרגות בצורה בולטת, מודגשת ומפורטת.”

גם הפסיקה בנושא זה היא ברורה ואף מחמירה עם המבטחים אף מעבר לאמור לעיל. דוגמה אחת מני רבות היא: ת.א (ירושלים) 7304/95, שחר נ’ ציון חברה לביטוח בע”מ בה קבע בית המשפט, כי אפילו הדגשה באותיות גדולות ובצבע אדום על גבי כריכת הפוליסה וכן הודעתו של הסוכן אודות השינוי למבוטח – אין בהם כדי לקיים את דרישות החוק. כך, למשל,

יש לראות בדרישה להתקנת אמצעי מיגון  שינוי מהותי לעומת הפוליסה הקודמת. על  המבטח חלה החובה לוודא שהמבוטח קיבל הודעה על כך וכי הוא מסכים לה. הודעה על שינויים מהותיים מסוג זה תישלח למבוטח לפחות 30 ימים לפני מועד תחילת תוקפה של תקופת הביטוח הנוספת, על מנת להותיר בידי המבוטח זמן לבצע את השינוי או לבחור במבטח אחר.

אבל, הכלבים נובחים  והשיירה עוברת.  הפסיקה וחוזרי המפקח הם ברורים וחד משמעיים וכבודם במקומו מונח, אולם המבטחים ממשיכים בשלהם. השינויים יכולים להתבטא בנוסח פוליסה חדש ( ז’קט ) אשר מצורף בחידוש הפוליסה. כל מה שיצויין ברשימה של החידוש הוא שהפוליסה כפופה לנוסח x/2007  לעומת נוסח x/2005 שהיה מצויין בפוליסה המסתיימת. בשום מקום לא נמסרת  הודעה למבוטח על כך ששונה נוסח הפוליסה ומה השתנה בה שעלול להקטין או לצמצם את הכיסוי שהיה לו עד כה. במקרים רבים טורח המבטח לעדכן את הסוכנים על הנוסח החדש ועל היתרונות הרבים שיש בו לעומת הנוסח הקודם. אולם, בדרך כלל השינויים לרעה לא מוזכרים כלל. במאמרים קודמים שהתפרסמו

הצבעתי על דוגמאות רבות מסוג זה, כמו הוספת דרישה בביטוח על בסיס הגשת התביעה שהדיווח למבטח יעשה בתוך תקופת הביטוח, או הכנסת חריגים חדשים לנוסח החדש שלא היו קיימים בנוסח הקודם, כמו הכנסת חריג תכנון לקוי בביטוח חבות מוצר או הכנסת חריג פגם במוצר בביטוח אחריות מקצועית.

סוג אחר של שינויים, והוא הרווח יותר, הוא שינויים שמוכנסים לרשימה בעת חידוש הפוליסה. השינוי התדיר ביותר בו אנו נתקלים הוא שינוי בדרישות המיגון בביטוח רכב. אחת לכמה זמן המבטח בודק את החידושים בשוק מיגוני הרכב ומחליט לעדכן את דרישות המיגון

בהתאם. השינויים מוכנסים לרשימת הביטוח בעת החידוש, והמבוטח במקרים רבים מתוודע לשינוי רק כאשר הרכב נגנב ותביעתו נדחית על ידי המבטח כיוון שלא עמד בדרישות המיגון הנקובות ברשימה.

יש להדגיש שהבעיה חמורה יותר דווקא כאשר מדובר במבוטח אשר מבוטח אצל אותו מבטח לאורך זמן רב וללא תביעות. שכן, לאורך זמן יכולים להצטבר שינויים רבים ברשימה שאף אחד לא שם ליבו אליהם, ואז לאחר מספר שנים קורה נזק ואז מתברר שכל קשר בין הכיסוי המקורי שנרכש לזה שיש למבוטח היום הוא מקרי לחלוטין, ולא רק זאת, אלא לאור השינויים הרבים והתכופים קשה בכלל לשחזר מה הוא המצב הביטוחי הנכון והאמיתי של המבוטח. לדוגמה, למבוטח יש ביטוח דירה  הכולל כיסוי כל הסיכונים לתכשיטים. בעת שנערך הביטוח לא היה למבוטח כספת בביתו ולא נדרש ממנו להתקין כספת (מדובר במקרה אמיתי). לאחר כשנתיים הוכנסה לרשימה בעת החידוש התניה לקיומה של כספת ודרישה שהתכשיטים יאוחסנו בכספת. לאחר עוד מספר שנים שודרגה הדרישה ועמדה על כספת מבוטנת בעלת נעילה מסוג מסויים. לאחר שנה נוספת אירעה אצל המבוטח פריצה ונגנבו התכשיטים. מובן שתביעתו נדחתה כיוון שלא היתה לו כלל כספת . רק אז שם המבוטח לב לעובדה שכבר כמה שנים הוא נדרש להתקין כספת ואף לשדרגה. במקרה זה גם הסוכן לא שם לב לשינוי ולכן גם לא התריעה על כך בפני המבוטח. יותר מכך, שנתיים לפני האירוע המבוטח שינה את מקום מגוריו, וכמבוטח סביר הודיע למבטחים מהם המיגונים שקיימים בביתו, מובן שבין המיגונים לא פורט שיש כספת במקום. זה לא הפריע למבטח להמשיך בהתניה גם בעת החידוש הבא ולדחות את התביעה בבוא היום.

יש שיאמרו, שאין כל בעיה בכך. המבוטח יכול תמיד להגיש את תביעתו לבית המשפט וכל הסיכויים שיזכה בה. אבל, למה יחוייב מבוטח לפנות לבית משפט, להיכנס להוצאות מיותרות, לקבל את כספו באיחור של כמה שנים, או להיאלץ להתפשר ולקבל פחות ממה שמגיע לו כדין כדי להימנע מההוצאות הזמן והטורח שבהתדיינות משפטית.

באופן כללי, שיטת העבודה היא מאד פשוטה. מבטח נתקל בפסק דין שאינו לרוחו  או שהוא נאלץ לשלם תביעה שאינה מתאימה לתפישתו את מהות הביטוח ורוצה להימנע מפסד דין דומה או מתשלום תביעה כזאת בעתיד. הפתרון הפשוט ביותר לדעתו, הוא  להכניס למסמך ה”מסטר” של הרשימה לביטוח סייג שלכאורה אמור לפתור לו את הבעיה. מרגע זה כל פוליסה ו/או חידוש שיודפסו בחברה יכללו באופן אוטומטי את הסייג החדש. השינויים הם בדרך כלל שינויים שנעשים באופן כללי שמחייב את כל המבוטחים, ולא באופן ספציפי כלפי מבוטח ספציפי. ולכן, אין המבטח מוציא הודעה ספציפית למבוטחים על השינויים, במקרים רבים הוא גם אינו מיידע על כך את הסוכנים.

מעבר לעובדה שמדובר בשינויים חד צדדיים יש גם לשקול את השאלה אם אין כאן שינוי בתוכנית ביטוח. שכן מדובר במקרים רבים בשינוי כללי שחל על קבוצה שלמה ביטוחים ולא על מבוטח ספציפי זה או אחר. לעיתים אף מדובר בשינוי של הנוסח של הפוליסה. למשל כאשר מוכנסת לרשימה רשימת התנאות  או חריגים חדשה אשר מבטלת את זאת  המופיעה בנוסח הפוליסה.

הגדרת תכנית ביטוח בצו הפיקוח על עסקי ביטוח(תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות) – תשמ”ב 1981 כוללת גם: “… לרבות הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצאים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים שבו”. לדעתי אין ספק שהשינויים שהוזכרו לעיל הם בגדר שינוי תכנית ביטוח כמוגדר בצו.  אם כך, חלק ניכר מהאחריות למצב רובצת לפיתחו של המפקח על הביטוח. על המפקח לעמוד על כך שכל שינוי בתכנית ביטוח יובא לאישורו ולבדיקתו. אך חשוב מכך, שכל שינוי כזה ייבדק על ידי אנשי מקצוע מתאימים ובמידה ויאושר יידרש פרסום מתאים שיגיע לידיעת כל הגורמים הנוגעים בדבר ובמיוחד למבוטחים אשר לשינוי יש השפעה ישירה או עקיפה על הכיסוי שיש להם.

כדי לתת דחיפה משמעותית לקידום פתרון הנושא, יש לדעתי, לשנות את סעיף 3 של הצו הנ”ל. אין לאפשר מצב שבו אי תגובה של המפקח תוך 30 יום על שינוי תכנית כמוה כהסכמה לשינוי.  יש לשנות את הסעיף כך שרק אישור מפורש של המפקח שבדק ואישר השינוי יאפשר את הפעלת השינוי בתכנית הביטוח.  כאשר במקביל יבצע המפקח ביקורות מתאימות כדי לוודא שאמנם כל שינוי בתכנית ביטוח יובא לאישורו ולא יופעל לפני קבלת אישורו.