שתי פנים להתמקצעות החיתומית

מאת: גדעון  ארמן

מזה שנים הולכת ומתפתחת מגמה ברורה בחברות הביטוח של חלוקת מערך החיתום בביטוח האלמנטארי למחלקות נפרדות שכל אחת מתמחה בתחום מצומצם אחד. כך אנחנו מוצאים ענפים, מחלקות או מדורים נפרדים שכל אחד מהן מטפל בתחום מקצועי ספציפי המצוי בתחום אחריותו הבלעדי. מדור נפרד שמטפל אך ורק בביטוח דירקטורים, מדור אחר מטפל רק ברכב, מדור אחר מטפל רק בביטוח הנדסי, מדור נוסף מטפל בביטוח אחריות מקצועית, מדור אחר מטפל רק בחבויות וכן הלאה וכן הלאה. כאשר לעיתים קרובות מדורים אלה הופכים ליחידות רווח עצמאיות שצריכות להראות תוצאות מתאימות לפעילותן.

יש יתרון ברור ואליו וודאי חותרות חברות הביטוח והוא להביא את הרמה המקצועית בכל תחום לרמה האופטימאלית ביותר, ובכך לאפשר שיפור השירות והגברת היכולת למתן פתרונות יצירתיים לבעיות שמתעוררות ועוד.

אולם, לצד יתרונות אלה עם כל חשיבותן, השיטה הזאת יוצרת גם לא מעט בעיות ועיוותים אשר בסופו של דבר עלולים לגרום לכך ששכרם עלול לצאת בהפסדם.

במשך הזמן נוצרת תופעה לפיה המחלקה נסגרת ומתמקדת בנושא הנתון לאחריותה בלבד. זה גורם לכך, שהמדור רואה מולו אך ורק את התמונה הקטנה המתייחסת לתחום עיסוקו, וכלל אינו מתייחס לתמונה הכללית של מערך הביטוח השלם לו נזקק המבוטח, וההשלכות שיש להחלטות שלו אשר נעשות בהתייחס לכיסוי שבאחריותו, על הביטוחים האחרים שיש ללקוח ועל הכיסוי הביטוחי הכולל שלו. למשל, נתקלתי לאחרונה בשינוי שנעשה בביטוח אחריות מקצועית לפיו הפוליסה אינה מכסה נזק לגוף או לרכוש נושא שנדון בהרחבה במאמר ספציפי שנכתב בנושא זה. אם זה היה נגמר בזה, אז היינו במצב שהכיסוי על פי הפוליסה צומצם משמעותי, וזאת כנראה היתה כוונת המבטח, אבל בואו נראה מה קרה מבחינת הכיסוי הכולל של המבוטח. בביטוח אחריות כלפי צד שלישי קיים חריג גורף של אחריות מקצועית. כלומר, במקרה של נזק לגוף או לרכוש צד שלישי עקב רשלנות מקצועית, לא יהיה למבוטח כל כיסוי. הוא נותר חשוף לחלוטין. דוגמה אחרת של סתירה בין פוליסות היא כאשר בביטוח חבות מוצר נכנס חריג של תכנון לקוי, ומצד שני בביטוח אחריות מקצועית נכנס חריג של נזק שנובע ממוצר לקוי. כך  נוצר מצב שנזק שיגרם מפגם במוצר, פגם שהוא תוצר של תכנון לקוי, לא יהיה למבוטח כיסוי בכלל, שכן מנקודת ראות ביטוח חבות מוצר מדובר בתכנון לקוי אשר איננו מכוסה, מבחינת ביטוח אחריות מקצועית מדובר במוצר פגום ולכן הוא אינו מכוסה גם כאן, ומבחינת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי גם כן אין כיסוי למוצר פגום. כך, נותר המבוטח שוב בלתי מכוסה על ידי אף פוליסה.

דוגמה אחרת של ראית התמונה הקטנה בלבד היא בנושא ביטוח עבודות קבלניות. ביטוח זה    מורכב בעקרון משלושה פרקים. פרק א’ שמבטח את העבודות עצמן, פרק ב’ אשר מבטח נזק לצד שלישי עקב העבודות ופרק ג’ אשר מכסה נזק לעובדים המבצעים את העבודות. יש הגיון ברכישה של כל פרקי הפוליסה כאשר אנו באים לבטח פרויקט ספציפי בביטוח שיעודי לאותו פרויקט. אבל מה כאשר אנו דנים בקבלן אשר מבצע מספר רב של עבודות קטנות או בינוניות בשנה, ומעוניין לערוך את הביטוח במסגרת פוליסה שנתית פתוחה. כאשר יתכן מאד שהקבלן אינו מעוניין לבטח את כל העבודות שהוא מבצע תחת פרק א’, למשל עבודות עד ערך מסויים, בהתחשב בפרמיה מינימום ובהשתתפות העצמית פשוט לא כדאי לבטח.  אך לעומת זאת הוא זקוק לביטוח צד שלישי וחבות מעבידים שיכסו את כל העבודות ואין זה משנה מה גודלן. כאן מתחילה הבעיה, המחלקה העסקית אינה יכולה לבטח חבויות של עבודות קבלניות, ומפנה את המבקש למחלקה ההנדסית. במחלקה ההנדסית ישמחו לבטח אבל אך ורק במסגרת פוליסה אחת על שלושת פרקיה, כאשר אין נכונות לבטח צד שלישי לעבודה שאינה מכוסה בפרק א’.  כלומר, אם ביטוח צד ג’ יכסה רק את העבודות שמכוסות תחת פרק א’ אז אחת מהשתיים, או שנבטח בפרק א’ גם עבודות שאין הצדקה לבטחן כדי שיהיה לנו כיסוי לנזק צד שלישי, או לחילופין נבטח  רק עבודות שמוצדק לבטח בפרק א’ ואז נהיה חשופים לתביעות צד ג’ לגבי עבודות שלא בוטחו בפרק א’. במקביל הקבלן מחזיק בביטוח העסק לכיסוי משרדיו ופעילות המטה שלו. וגם שם יש לו ביטוח חבות מעבידים וביטוח צד ג’ אלא שאלה מיועדים לעובדי המטה בלבד. מה קורה כאשר יש למבוטח עובדי בנין אשר כרגע אינם מועסקים בפרויקט כל שהוא ונשלחים לבצע עבודת תחזוקה קטנות או עבודות של תיקון או הכנת כלי עבודה שחזרו מפרויקט ויש לאחסנם, היכן הם יהיו מכוסים? בביטוח המשרדים הם אינם כלולים וגם בביטוח של עבודות הם אינם מכוסים. הפתרון הנכון במצבים כאלה הוא לבטח את העבודות בפוליסת קבלנים פתוחה של פרק א’ בלבד, שם תבוטחנה העבודות שיש צורך לבטח. במקביל תוקמנה פוליסות נפרדות של צד ג ומעבידים אשר תבטחנה את הפעילויות של החברה הקבלנית לרבות הפרויקטים, פעילויות המשרד וכל הפעילויות האחרות . בצורה כזאת שום דבר לא ילך לאיבוד ולמבוטח יהיה כיסוי ביטוחי שלם.

כדאי מאד למבטחים לנסות ולמצוא את הדרך הנכונה לייעול והתמקצעות, אשר לא תפגע בסופו של דבר ברמת הכיסוי הניתנת למבוטחים, ובכך יצאו כל הצדדים מורווחים.