ביטוח חבות מוצר חשוב, ולא רק ליצרנים

מאת: *גדעון ארמן

ביטוח חבות מוצר, הוא ביטוח מורכב וחשוב לכל עסק יצרני או בעל מלאכה או קבלן. במאמר זה נדון במספר נקודות אשר לדעתי, מחייבות תשומת לב מיוחדת מצד המבוטח ו/או סוכן הביטוח ו/או חברת הביטוח. נקודות שטיפול לא נכון בהן או הגדרה לא נכונה שלהם עלולים לגרום לכך שהפוליסה תהיה חסרת כיסוי או שלא תמלא את המטרות אשר לשמן היא בוצעה.

ביטוח חבות מוצר, בא לתת כיסוי לתביעות המוגשות נגד המבוטחים על ידי צד שלישי שניפגע בגופו ו/או ברכושו, עקב פגם במוצר אשר יוצר על ידי המבוטחים, לאחר שיצא מחזקתם. מכאן, שהכל יקום או יפול על ההגדרות, מהו “המוצר” ומהו “ייצור” לצורך הביטוח.

מהו מוצר? 

פוליסת חבות מוצר ביט 2005, מגדירה מוצר כך: “כל מוצר מוחשי לרבות רכיב שלו ו/או חפץ הנכלל בענף פעילותו של המבוטח בהתאם למפורט ברשימה לרבות כל פרסום, הוראות שימוש, אריזה או מיכל, וכן מבלי לגרוע מכלליות האמור, כל מוצר מוחשי שצוין במפורש ברשימה”.  

מסקנה, מוצר הוא כל מה שהוגדר ברשימה של הפוליסה כ”מוצר”. זה יכול להיות טריוויאלי כמו: מקרר, קופסת גפרורים, לחם וכו’. או כביש שנסלל על ידי המבוטח, או אסלה שהורכבה על ידי השרברב המבוטח, או בנין שנבנה על ידי הקבלן המבוטח וכו’.

מהו ייצור?

איך עלינו להגדיר “ייצור”. ההגדרה הראשונה היא זו המופיעה בחריג חבות מוצר בפוליסת צד שלישי. ללא החריג הזה, לא היה כל צורך בקיומו של ביטוח חבות מוצר. החריג הוא (ציטוט מתוך ביטוח אחריות כלפי צד שלישי – ביט 2005 ): ” מוצרים שיוצרו, נמכרו, סופקו, תוקנו, טופלו, או שווקו על ידי המבוטח … “.  הגדרת “ייצור” בפוליסה לביטוח חבות מוצר – ביט 2005 היא: “ייצור – לענין פוליסה זו:  כולל התקנה, הרכבה, טיפול, תיקון, וכן, יבוא לישראל ושיווק.”   בנוסח של ה- MUNICH RE  אנו מוצאים: ” … מוצרים וסחורות, שיוצרו, נמכרו, סופקו, הותקנו, הוקמו, תוקנו, שונו או טופלו על ידי המבוטחים… “. 

משלושת ההגדרות הנ”ל אנו יכולים ללמוד שהגדרת היצור היא רחבה ביותר וכוללת למעשה כמעט כל פעילות הקשורה או נובעת מהמוצר כפי שהוגדר בפוליסה.

 

המסקנה מכל האמור לעיל היא, שהכיסוי בביטוח חבות המוצר, אינו מיועד רק ליצרנים, אלא גם ליבואנים , משווקים, קבלנים, בעלי מלאכה, נותני שרות ועוד.

 

(מאמר ראשון בסדרה)

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.

=======================================================================

 

ביטוח חבות מוצר

למה ומי צריך

מאת: *גדעון ארמן

 

 הצורך והחשיבות של החזקת ביטוח חבות מוצר לעסק היצרני (בהתאם להגדרות במאמר הקודם – להלן: היצרן) נובעת ממספר סיבות שהעקריות שבהן ניתנות לחלוקה לסיבות שבדין, וסיבות מסחריות. נדון בקיצור בשתיהן.

 סיבות שבדין

שני חוקים במדינת ישראל מטפלים באחריות היצרן כלפי מי שניזוק עקב פגם במוצר. חוק האחריות למוצרים פגומים תש”מ –  1980(להלן: החוק), ופקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: הפקודה).

זהו חוק שמנוסח במתקונת של “אחריות חמורה”. הדבר נעשה כדי להקל על מי שניפגע ממוצר פגום להגיש ולהוכיח את תביעתו. ההקלה היא בכך שהתובע אינו צריך להוכיח שהיצרן התרשל. כל שעליו להראות הוא שניפגע מהמוצר ומהם הנזקים שניגרמו לו. על היצרן מוטלת החובה להוכיח שהוא אינו אשם, וגם כאן יש רשימה סגורה של טענות הגנה שהוא יכול לטעון. זאת, בניגוד לפקודה, ששם על התובע להוכיח את כל טענותיו לרבות את רשלנותו של היצרן. המשמעות היא שהחוק מקל מאד על התובעים בתביעות של אחריות מוצר. אבל לחוק הזה יש גם כמה מגבלות. והמשמעותיות ביותר הן:

1. הוא מטפל אך ורק בנזקי גוף, ולכן לא ניתן לתבוע באמצעותו נזקים שניגרמו לרכוש.
2. לא ניתן לתבוע הפסדי שכר המבוססים על יותר מפי שלוש מהשכר הממוצע במשק.

לפיכך, לא קבע המחוקק “יחוד עילה” כפי שעשה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, והשאיר לתובע את האופציה לבחור על פי איזה חוק עדיף לו להגיש את תביעתו. שכן בפקודה אין מגבלה על גובה השכר, ואין מגבלה על סוג הנזק.

ההקלה שנתן המחוקק לנפגעים ממוצרים פגומים, מחייבת יצרנים להחזיק ביטוח מתאים לכיסוי האחריות הנובעת ממוצרים שמיוצרים על ידם.

סיבות מסחריות

אחת הדרישות הראשונות של משווקים מהיצרנים היא קיומו של ביטוח חבות מוצר שמכסה תביעות שנגרמות עקב פגם במוצרים המשווקים. משווקים רציניים לא יסכימו לשווק עבור יצרנים אשר אינם מחזיקים בביטוח בר תוקף ובגבולות אחריות סבירים.

ואף יותר מכך, המשווקים ידרשו שהיצרן יצרף אותם לביטוח שלו כדי להיות מכוסים במידה והם יתבעו עקב פגם במוצר ששווקו. אלה דרישות מסחריות שמהוות בדרך כלל תנאי לעצם ההתקשרות.

הדרישות חמורות יותר כשמדובר ביצוא, ובמיוחד לגבי יצרנים המבקשים לשווק את מוצריהם בארה”ב וקנדה.

 

למעשה יש להתיחס לביטוח חבות מוצר כאל מאין ביטוח חובה שיצרן חייב להחזיק בו אם ברצונו לשרוד בעולם המסחרי שלנו.

 

( מאמר שני בסדרה )

 

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.

=======================================================================

ביטוח חבות מוצר

חריגים והרחבות

מאת: *גדעון ארמן

 

בחלק זה של המאמר נדון בכמה חריגים מיוחדים לביטוח זה, והאם וכיצד ניתן להיתמודד איתם וכן, נזכיר מספר הרחבות חשובות.

1. החלפה ו/או תיקון של המוצר ו/או מוצר שאינו מתאים ליעודו.

הפוליסה אינה מכסה את המוצר עצמו, אלא רק את הנזק שנגרם לצד שלישי כתוצאה מהפגם במוצר. כלומר, אחריות היצרן לטיב המוצר אינה מכוסה כאן. כך גם לגבי מוצר אשר אינו מקיים את מה שהוא מיועד לבצע. למשל: מכונה שאמורה ליצר 100 זוגות נעליים ביום אולם, בפועל היא מצליחה ליצר רק 50 , וזאת למרות שהמכונה תקינה ועובדת לפי כל הכללים וההוראות.

חריגים אלה אינם ניתנים לביטול, אולם, קיים ביטוח מיוחד לענין אשר נקרא: “PRODUCT GUARANTEE”.  זה איננו ביטוח סטנדרטי וקשה מאד להשיגו, אבל חשוב שנדע על קיומו.

2. נזק פיננסי טהור.

הפוליסה איננה מכסה נזק פיננסי אשר אינו תוצאה של נזק פיזי שנגרם לרכושו או לגופו של צד שלישי. אם למשל כתוצאה מארוע שתואר לעיל נגרמו לצד ג’ הפסדים כספיים או שבוטלו חוזי מכירה וכד’, וזה לא נגרם עקב פגם במוצר שגרם לנזק פיזי, כי אז הנזק הפיננסי לא יהיה מכוסה.   החריג הזה מנוסח בצורה מאד גורפת ופרט לשינויים קוסמטיים חברות הביטוח אינן נוטות לאפשר שנוי בו.

אם כי חיפשתי ומצאתי, בספר הנחיות החיתום של ה- MUNICH RE  הרחבה שמיועדת לסייג מעט את החריג הזה ( P.L. E  05/97-1         ). הרחבה זו מבטלת למעשה את החריג כפוף לרשימה סגורה של מקרים אשר בכל זאת לא יהיו מכוסים.  שם לדעתי, ינתן כסוי להפסד שיגרם לצד ג’ אם למשל לא יצליח למכור את המוצר עקב פגם בצורה החיצונית שלו אשר לא גרם לשום פגיעה פיזית בצד שלישי, או אפילו הפסד עקב מוצר אשר לא עומד בכשר הייצור שהובטח, וכד’.

3. אי כסוי לפיצויים ענשיים

אנחנו נוטים עדיין להתייחס בהבנה לחריג זה, כי אנו מכירים אותו כחריג שיש לו משמעות רק בארה”ב. אבל, עלינו לשים לב לכך, שגם אצלנו יש אפשרות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) להטיל על נתבעים מעבר לפצוי עבור הנזקים שגרמו, גם פיצויים ענשיים.

עד לאחרונה, בעקב מדיניות משפטית שהיתה קיימת לא נטו בתי המשפט לאשר פצויים כאלה. אולם כיום ביותר ויותר תביעות אנו מוצאים תובעים אשר מכניסים לתביעתם גם תביעה בגין פצויי עונשים, ובשנה האחרונה שמענו התיחסות של ביהמ”ש העליון לנושא במסגרת פסק הדין הידוע כ”פס”ד השנים האבודות” ולאחרונה אף נפסקו במקרה מסוים

 לראשונה פיצויים כאלה. לדעתי מדובר במגמה אשר תלך ותתפתח, ולא רחוק היום שפיצויים ענשיים יהפכו לחלק כמעט בלתי נפרד מכל פס”ד בנזיקין. על חברות הביטוח לנסות למצוא פתרון לבעיה זו, לפחות במה שקשור לפסקי דין של מדינת ישראל.

4. הרחבות נוספות שנידרשות בהתאם למוצר ולצורך.

יש לזכור ולהרחיב את הכיסוי , בהתאם לצורת הייצור, המוצר, צורת השיווק וכד’ לכלול בכסוי גם כיסוי ל: “פרסום מטעה, ייצור באמצעות קבלני משנה, הוראות שמוש מוטעות,

אריזה לקויה, תיכנון לקוי ( פגם בדגם) ועוד.

 

(מאמר שלישי בסדרה )

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.

======================================================================

 

ביטוח חבות מוצר

כיסויים יחודיים

מאת: *גדעון ארמן

 

בפוליסת חבות מוצר ניתן למצוא מספר סעיפים שהם יחודיים לפוליסה כמו. הפעם נדון בשניים מהם: סעיף השבת מוצרים פגומים ( PRODUCT RECALL ) וסעיף אצווה   

( BATCH CLAUSE ). 

1. השבת מוצרים פגומים (PRODUCT RECALL )

לפי הסעיף נקבע כי, במידה ומגיע למבוטח מידע שמוצר שלו גרם או עלול לגרום לנזק, שהוא תוצאה של פגם בהרכבו או בתהליך ייצורו, יפסיק המבוטח מיד את ייצורו, מכירתו והספקתו. כמו כן, חייב המבוטח לנקוט באמצעים סבירים להחזיר אליו את כל המוצרים הפגומים ולהזהיר את הצרכנים מפני שימוש בהם.  בנוסף, נקבע בסעיף כי כל ההפסדים הכרוכים באיסוף והחזר המוצרים כפי שתואר לעיל יהיה אך ורק על חשבון המבוטחים.

עוד נקבע, כי ביצוע האמור לעיל הוא תנאי מוקדם לאחריות המבטח על פי הפוליסה.

לענין זה, יש להזכיר גם את קיומו של חריג בפוליסה, לפיו הפוליסה אינה מכסה את עלות המיון ו/או ה החזרה של מוצרים פגומים.    הפתרון לבעיה שנוצרה כאן הוא בשתי רמות.

א. הרחבה לאיסוף מוצרים.

    כאשר הסיכון הוא  מוגבל וההערכה של הוצאות האיסוף שעלולות להיגרם ללקוח היא

    בסכומים לא גבוהים, ניתן לקבל מהמבטח “הרחבה לאיסוף והשבה של מוצרים פגומים”

    בגבול אחריות מוגבל של עד כ- 250,000$. טענה של חוסר כסוי ביטוח משנה לענין זה

    היא נכונה, אבל איננה רלוונטית שכן ממילא מדובר בשייר של חברת הביטוח.

ב. ביטוח עלות איסוף מוצרים

    במקרים בהם מדובר בסיכון גבוה, הן בגלל סוג המוצר, או עקב טיבו, או עקב הפיזור הרב

    של הפצתו, במקרים כאלה שבהם גם נדרשים גבולות אחריות גבוהים משמעותית, ניתן

    לנסות ולרכוש ביטוח ספציפי לכיסוי הסיכון של “איסוף מוצרים פגומים”. מדובר בביטוח  

    שאינו קיים  כמוצר סטנדרטי אך ניתן להשיגו אף כי לא בקלות.

2. סעיף אצווה או האחדת נזקים ( BATCH CLAUSE )

סעיף זה מטפל במקרה בו סדרת ייצור שלמה יוצאת עם פגם. במצב כזה אותו פגם אשר קיים בכל המוצרים שיוצרו באותה סדרת ייצור עלול להביא להרבה מאד תביעות.

הסעיף קובע כי, כל התביעות אשר נובעות מאותה סדרת ייצור פגומה יחשבו לצורך הפוליסה כארוע אחד.  המשמעות היא בשני מישורים עקריים:

א.  המבוטח יצטרך לשאת בהישתתפות עצמית אחת עבור כל התביעות ולא השתתפות עצמית נפרדת לכל תביעה ותביעה. דבר זה הוא הקלה רצינית ביותר למבוטח, שכן ההשתתפות העצמית בפוליסות אלה היא גבוהה יחסית.

ב.  הפיצוי המירבי לכל התביעות ביחד יקבע לפי גבול האחריות הנקוב בפוליסה לארוע אחד ומכאן שחברת הביטוח לא תאלץ להעמיד לכל תביעה בנפרד את גבול האחריות. יש בכך הקלה ממשית למבטחים מבחינת הרזרבות שעליהן להחזיק מול הנזקים, אך מצד שני גבול האחריות שעומד לרשות המבוטחים מוגבל לגבול האחריות לארוע אחד עבור כל התביעות.  ומכיוון שבמקרים רבים גבול האחריות לתקופה כפול ואף יותר, מגבול האחריות למקרה, עלולה להיווצר פגיעה ממשית בכיסוי הביטוחי של המבוטח. ואף מעבר לכך, בהיות הפוליסה על בסיס הגשת תביעה, עלולות התביעות להתפרס על מספר שנים ולכן גם על מספר פוליסות. ללא מגבלה זו , כל פוליסה הייתה נושאת בתביעות שיוגשו בתקופתה והצטברות הנזקים הייתה מתחלקת על פני גבולות האחריות של כמה פוליסות. אבל, הסעיף יוצר מצב, שכל התביעות שתוגשנה בגין אותו פגם תופננה ותטופלנה לפי הפוליסה בה הוגשה התביעה הראשונה ותחת גבול האחריות הנקוב באותה פוליסה למקרה אחד.

( מאמר רביעי בסדרה )

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.

======================================================================

ביטוח חבות מוצר

מה לגבי יצוא

מאת: *גדעון ארמן

 

כפי שכבר הזכרנו, יש חשיבות רבה לקיומו של ביטוח חבות מוצר לעסקים אשר מיצאים את מוצריהם לחו”ל. לנושא זה יש לתת תשומת לב למספר נקודות חשובות אשר בחלקן נדון להלן:

1. גבולות טריטוריאליים

הפוליסה מכסה את היצרן בתחום הגבולות הטריטוריאליים של מדינת ישראל והשטחים המוחזקים על ידי צה”ל. לפיכך, במידה והכיסוי אמור לכלול יצוא, יש להצהיר על כך בעת עשית הביטוח. במקרה כזה יש להרחיב את הגבולות הטריטוריאליים של הפוליסה לכלול את המדינות אליהן מתבצע היצוא. בדרך כלל ולצורך ביטח זה העולם מתחלק לשלוש: ארצות הברית וקנדה, ישראל ושאר העולם. יש לבקש את ההרחבה בהתאם. יש להביא בחשבון שהרחבה הכוללת את ארה”ב וקנדה מייקרת את עלות הביטוח  בצורה משמעותית ביותר.

2. שיפוט

כמו בסעיף לעיל הכיסוי הרגיל של הפוליסה הוא לתביעות שתוגשנה במדינת ישראל ובהתאם לדין הישראלי. הרחבת הגבולות הטריטוריאליים של הפוליסה מחייב שינו מקביל גם בסעיף השיפוט. לענין הכיסוי לתביעות שמוגשות בחו”ל קיימות שתי דרגות מקובלות:

א.  שיפוט ישראלי תוך שימוש ב” חוק אכיפת פסקי חוץ תשי”ח – 1958″. הטענה המקובלת היא שמבוטח אשר אין לו נכסים בחו”ל, לא  ניתן להגיש נגדו תביעות בחו”ל, ואם בכל זאת תוגש תביעה אז ניתן לטפל בה באמצעות החוק שהוזכר לעיל. דרך זו אינה מוצלחת, משום, שההליך בו מדובר הוא ארוך ומסורבל, ומחייב את המבוטח לשאת בכל ההוצאות  הטיפול בתביעה בחו”ל, ואין לו ביטחון מלא שיפוצה במלוא הוצאותיו.

ב.  שיפוט מקומי. זוהי האלטרנטיבה הנכונה והטובה ביותר עבור המבוטח. החברה המבטחת מקבלת על עצמה את הטיפול בתביעות שתוגשנה נגד המבוטח בבתי הדין המקומיים בחו”ל ועל פי הדין הנהוג במקום הגשת התביעה. המגבלה היחידה לכך היא, שפרשנות הפוליסה תעשה תמיד אך ורק על פי הדין הישראלי אשר על פיו היא נערכה הפוליסה. זהו הפתרון הנכון לבעיה השיפוט ויש לדרוש אותו בכל מקרה של יצוא.

3. כיסוי המשווקים בחו”ל

ברב המקרים השווק של המוצרים בחו”ל נעשה על ידי גורמי שיווק מקומיים. גורמים אלה מחייבים את היצואן כתנאי להיתקשרות שיכלול אותם במסגרת ביטוח חבות המוצר שהוא מקיים. במקרה כזה יש להוסיף לביטוח הרחבת משווקים ( VENDOR’S CLAUSE ). הכיסוי שניתן הוא, לתביעות אשר תוגשנה נגד המשווק, שהם תוצאה מפגם במוצר כפי שיצא מחצרי המבוטחים. הביטוח אינו מכסה כל שינוי שנעשה על ידי המשווק במוצר. הכיסוי בעקרון, הוא רק לשווק המוצרים בדיוק כפי שיצאו מההעסק המייצא. כל כיסוי מבוקש שהוא מעבר למצוין לעיל, המשווק צריך לרכוש לעצמו בחו”ל.

 

( מאמר חמישי בסדרה )

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח משנה.

======================================================================

 

ביטוח חבות מוצר

בסיס הגשת תביעה

מאת: *גדעון ארמן

ביטוח חבות מוצר הוא חבר של כבוד בקבוצה אקסקלוסיבית של ביטוחים שבהם בסיס הביטוח איננו יום האירוע, אלא היום בו הוגשה התביעה לראשונה נגד המבוטח. בקבוצה זו כלולים גם: ביטוח אחריות מקצועית, ביטוח אחריות מנהלים ונושאי משרה וביטוח אומן.

עצם היות הפוליסה על בסיס הגשת תביעה מחייבת התייחסות למספר נקודות חשובות שבחלקן נדון כאן.

1. מהו בסיס הגשת התביעה. לפי ההגדרות המקובלות, הביטוח יכסה תביעות אשר תעמודנה בשני תנאים מצטברים. האחד הוא, שלמבוטח נודע לראשונה על האירוע בתקופת

הביטוח. והשני הוא, שהאירוע קרה בתקופת הביטוח או בתקופה הרטרואקטיבית המצויינת ברשימה.

2. התקופה הרטרואקטיבית. התקופה הקודמת לתקופת הביטוח אשר במידה ואירוע שקרה באותה תקופה גורם לתביעה לראשונה בתקופת הביטוח כאמור לעיל יהיה לה כיסוי ביטוחי. יש תמיד להשתדל ולרכוש את התקופה הארוכה ביותר האפשרית ושתכלול את תחילת שווק המוצר שהוא נשוא הביטוח. במידה וקיים רצף ביטוחי על פני התקופה לא צריכה להיות בכך בעיה. אם אין רצף ביטוחי או שזו הפעם הראשונה בה נרכש הביטוח, ניתן לקבל בדרך כלל עד 7 שנים בכפוף להצהרת המבוטחים שלא ידוע להם על כל אירוע שעלול להביא לתביעה.

בביטוח חבות מוצר קיימות בשוק שתי גישות לענין התקופה הרטרואקטיבית. האחת דורשת שהאירוע יקרה בתוך התקופה, והשניה דורשת שהמוצר שגרם לאירוע, יצא מחזקת המבוטחים בתקופה האמורה. לפי השניה נדרשת לפיכך תקופה ארוכה יותר מזו הנדרשת בראשונה. לדעתי עדיפה הגישה הראשונה והיא זו המקובלת על ידי רב המבטחים.

3. רצף ביטוחי מתמשך.  מבוטח בביטוח חבות מוצר חייב למעשה להמשיך את הביטוח באופן רצוף ומתמשך בכל שנות פעילותו וכפי שנראה בהמשך, אף מעבר לכך. זאת משום, שאם יפסק הביטוח יפסק מידית גם הכיסוי. כך, במידה ותוגש נגדו תביעה חדשה, היא לא תהיה מכוסה, אפילו אם האירוע ארע בתקופה שבה היה לו ביטוח.
4. תקופת גילוי מוארכת. במידה ותחליט חברת הביטוח מסיבה כלשהי, לבטל את הביטוח או לא לחדשו, עלול המבוטח להיקלע לבעיה. כי מאותו רגע שהפוליסה התבטלה או לא חודשה, הוא נותר ללא כסוי. גם השגת ביטוח חדש בחברה אחרת עלולה להיתקל בקשיים עקב הביטול. כדי להתגבר חלקית על הבעיה ניתן לרכוש הרחבה לתקופת גילוי מוארכת, לפיה, במקרה כזה ותמורת פרמיה נוספת שסוכמה מראש בעת עשיית הביטוח, מתחייב המבטח להמשיך לתת כסוי ( לתקופה מוגבלת, בדרך כלל עד שנה)לתביעות שהתגלו לראשונה בתקופה זו אך בכפוף לכך שהאירוע קרה בתקופת הביטוח של הפוליסה המסתיימת לרבות בתקופה הרטרואקטיבית. אירועים שקרו בתקופת הגילוי לא יהיו מכוסים בכל מקרה.
5. RUN OFF למוצרים שפסק ייצורם. ומה כאשר המבוטח מחליט להפסיק ייצור של מוצר מסויים או סדרת מוצרים, או כאשר הוא שינה לחלוטין את תחום הייצור, או שהחליט להפסיק

לחלוטין ובאופן סופי את פעילות העסק.  הרי גם אם יצא מהשוק, עדיין תביעות חדשות עלולות להגיע, ובמידה ולא ימשיך להחזיק בביטוח תקף לא יהיה לו כסוי ביטוחי. לצורך הגנה ממצב כזה, חשוב לכלול בביטוח הרחבת  RUN OFF  לפיה חברת הביטוח מתחייבת להמשיך לכסות את המבוטחים  במשך תקופה של 7 שנים נוספות מעבר לתאריך הפסקת הפעילות וזאת תמורת פרמיה שסוכמה מראש בעת עריכת הביטוח, כנגד תביעות אשר יוגשו למבוטח לראשונה בתקופה זו אך בתנאי שמקורן בארוע שקרה בתקופת הביטוח האחרונה או בתקופה הרטרואקטיבית שהיתה נקובה בה.

 

( מאמר שישי ואחרון בסידרה )

 

*גדעון ארמן, מנכ”ל חברת “ארמן יועצים – ניהול סיכונים” העוסקת בייעוץ לעסקים, חברות וסוכני ביטוח בתחומי: ניהול סיכונים, ביטוח וביטוח. =======================================================================